ולחתימת ענין זה אכתוב מה שמצאתי להרב רבינו משה ז"ל כתוב (מורה נבוכים, חלק א' פרק לד) בספרו על תאר "יועץ", שם הביא דברי קדמונינו ז"ל שאמרו [חכמינו] 1חגיגה יד, א "אין מוסרין סתרי תורה אלא ליועץ וחכם חרשים ונבון לחש". ואמר הרב ז"ל "אלו הדברים אי אפשר בהם מבלתי הבנה טבעית. הלא תדע כי יש מבני אדם מי שהוא חלוש העצה מאד, אעפ"י שהוא המבין שבאנשים. ומהם מי שיש לו עצה נכונה וטוב הנהגה בדברים הצריכים לסדור בני אדם ולדעותם והוא הנקרא 'יועץ', אלא שהוא לא יבין מושכל, אעפ"י שהוא קרוב למושכלים הראשונים. אבל הוא סכל מאד אין תחבולה עמו. 'למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין?' (משלי יז, טז) עד כאן לשונו, מה שדבר על מלת "יועץ". ואני לא באתי בספר זה להעתיק מה שכתוב בספרי הראשונים ז"ל ולהיות נצב לריב. ולכן בדברים קצרים אודיעך כי אֲמָרוֹ "יש מבני אדם מי שהוא חלוש העצה מאד אעפ"י שהוא המבין שבאנשים" שאמר, זה יתכן אם יובן ע"פ הכלל שיסדנו מענין העצה שהיא בכח [השכל] לא בכח מופתי הבינה והדעת, ואז יסכימו דברי הכלל עם דבריו ז"ל בצרוף הכלל שיסדנו שאין כח-העצה נטבעה בכל הנפשות [בשוה] וְתִּמָצֵא. ומה שאמר "מהם מי שיש לו עצה נכונה" וכו' לא אוכל לכון מאמר זה. כי הראינו בבירור גדול כי היועצים ממינים רבים, ובכל דבר ודבר צריך יועץ הראוי לאותו הדבר, כמבואר למעלה. מהם הוא יועץ בעניני ההנהגה, או הוא יועץ בחכמה, כי כל הנהגה טובה היא לה חכמה קדושה.2אפשר לפענח הכתב. קבועה וזה הוא מקום המחלוקת3כלומר חלוקת הענינים שעמדנו עליו בבית הראשון כלו, כדרך "ויהונתן דוד דויד יועץ" (דהי"א כז, לב). והחכם ויועץ במשפט, לא יתכן לומר עליו שהוא "לא יבין מושכל גם הנקרא מושכלים הראשונים", או לתארו בתאר "סכל". ואם הכונה על מנהגי העולם היוצאים מסוג החכמה, הנה בהיותו מתואר "יועץ" שהעושים על פיו מצליחים. כּוּנָה בכתבי הקודש "יועץ בשכל" כמבואר למעלה. ולא יתכן זה בלי [ש]יבין מושכל. ואולם הרב ז"ל כיון על המושכלות האלהיות וסתרי יראת ה'. ואין זה מענין העצה כלל. גם הפסוק "למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה" (משלי יז, טז) אין ענינו מענין "עצה", וזה מבואר בבית הראשון. סוף דבר ממה שבארנו בענין זה התבאר הכונה כולה. גם מה שמסרו קדמונינו ז"ל (חגיגה יד ע"א) "יועץ, זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים" מעיד כי תאר "יועץ" על היועץ בחכמה. ואיננו בכל אלו כסיל, ויש לו לב טהור וחכם. והמשכיל יבין.