"ועלי הטה חסד לפני המלך ויועציו" (עזרא ז, כח). פירוש. השם הטה עלי חסד לפני המלך. גם לפני יועציו והם השרים בעלי העצה שהמלך מבקש מהם עצה בהנהגותיו מה יעשה, והם יעצוהו לעשות עמדי החסד הגדול הזה. וכן מפורש בכתוב שנתן המלך לעזרא, שנאמר "כל קָבֵל די מן קדם מלכא וְשִׁבְעַת יעטוהי שליח, לבקרא על יהוד ולירושלם" (עזרא ז, יד). והיו יועצים טובים כדרכם, אבל לא בדרכי החכמה, כי הם מֵעַם פרס ומדי. ועל כן לא נאמר "לפני המלך והיועצים", כמו וכתיב "יועצים", אבל נאמר "ויועציו"1ויעטוהי, הוא תרגום של "יועציו", ולא כתיב "ויועטין" "יועצים" בכנוי, כלומר יועצים למלך בעניני המלוכה והמלחמות והדתות הנמוסיות.
"הַהֵרִימוּ המלך ויועציו" (עזרא ח, כה). אשר התנדבו המלך ויועציו. כמו לפני המלך ויועציו. והוא נכתב באותו ענין, ומדבר ביועצי המלך ארתחשסתא,2עזרא ז, ז ומבואר מזה מה שבארנו, וג"כ נכתב בכנוי3ויועציו מטעם זה עצמו.
"וסוכרים עליהם יועצים להפר עצתם" (עזרא ד, ה). פירוש. צרי יהודה ובנימין שכרו ושחדו בממון שרי מלך פרס שהמלך שואל מהם עצה בעניניו, שיתנו עצה למלך להפר עצת יהודה ובנימין שהסכימו לבנות ההיכל לה' אלהי ישראל. והצליחו ברעתם עד ימי דריוש. ותאר "יועצים" הנכתב בפסוק זה למד מענינו שהיו יועצי בליעל, כי נתנו עצה בעבור שוחד ובצע כסף לבטל בנין בית ה'. והיתה עצתם טובה4מועילה להשגת מבוקשם הרעה, כי הצליחו בעצתם לבטל המלאכה, וכדרך הכלל שבארנו (חדר א' חלון י"ב) למעלה.
"וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ, ואשאלם וישיבו דבר" (ישעיה מא, כח). פירוש. ראיתי כי אין בכל העמים איש נכבד וטוב. ומכל אלה לא מצאתי יועץ חכם. שאם אשאל את פיו בדבר עצה להשיב דבר ה' מה ראוי לעשות, יתן עצה רעה לא טובה בעיני ה'. לכן לא בחרתי בם, כי אם [באיש] אשר אקים, אשר בצדקתו אתן רוחי עליו. והוא המלך המשיח שנאמר עליו "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה" (ישעיה יא, ב). והוא יהיה יועץ חכם ויגיד לשואליו עצות נכונות כפי חכמת לבו ו"לאמת יוציא משפט" (ישעיה מב, ג). ולכן ישיב לארץ משפט "ולתורתו איים ייחלו" (ישעיה מב, ד). כי יבואו כל [איש] לבקש ממנו במנהגי החכמה והוא יגיד להם מעשה התורה והמשפט. והנה "יועץ" הנכתב סתם בפסוק זה כדרך "יועץ וחכם חרשים" (ישעיה ג, ג) והוא היועץ בחכמה. והודיע שאין בכל העמים יועץ חכם, כך אמתת פירוש הפסוק. ורש"י ז"ל אמר המלה "אין יועץ. מכל אלה העתידות לבוא, אין מהם יועץ שעמד בסוד ה' וידע אותם" ע"כ. ולפי פירושו יאמר5כלומר היה ראוי לומר "ומאלה ואין נביא". כי יודע העתידות ברוח האלהים יתואר "נביא", לא "יועץ". ועוד דבר, אמר לפני זה "מי הגיד מראש ונדעה, ומלפנים ונאמר צדיק. אף אין מגיד אף אין משמיע אף אין שומע אמריכם" (ישעיה מא, כו). ולמה כפל פעם שני ושנה "ואין יועץ"? ולפי פירושנו יתכן כי אחר שאמר שאין מהם מגיד מראשית אחרית, כי אין בהם איש נביא אשר עמד בסוד ה', הודיע עוד שגם אין בהם צדיק ולא יועץ חכם ונבון. וראיה, כי אחר "ואין יועץ", אמר "הן כולם און, אפס מעשיהם. רוח ותהו נסכיהם" (ישעיה מא, כט) כלומר כולם רשעים בעלי המעשים הנשחתים, מעשי און ואפס בחקות אלילים. ועל כן לא ימצא בהם יועץ חכם מגיד משפטי מעשה התורה והחכמה, והבן.