"ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלהים" (שמואל ב, טז, כג). פירוש. כל העצות שנתן אחיתופל בימים ההם לשואלים ממנו דבר-עצה והסכמה כדברי השם לעשות, היו עצות טובות מאד להשגת המבוקש. והשואלים סמכו על אודותיו ועשו על פיו, כי ידעו על ידי נסיונות [העבר] שכל העושה כעצתו יצליח. ולכן אמר "כאשר ישאל איש בדבר האלהים" והם האורים והתומים. ומה נפלא הדמיון הזה ומסכים עם הכללים שיסדנו לשון "עצה". כי במשפט האורים היה שואל המלך וראשי מלחמה כדת מה לעשות, כמו שנאמר "ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים ותומים על פיו יצאו ועל פיו יבואו" (במדבר כז, כא), פירושו על פי אלעזר המגיד עצה והסכמה במשפט האורים. ואין זה בדרכי החכמה ומשפטי התורה והמצוה,1שהרי "לא בשמים היא" (תמורה טז ע"א) אבל כל האורים לעניני המלחמה וצרכי הצבור, כמו שמפורסם בספרי הנביאים, גם בקבלת קדמונינו ז"ל.2ברכות ג, ע"ב עיין שם רש"י והנה יש בכל דבר דרכים רבים, והאורים עצה והסכמה מה יעשו. והשואל במשפט האורים הוא מבקש עצה מה יעשה. ואם יגיד הכהן עצה במשפט האורים יעשה הנשאל כן בכל לב, כי הוא מדבר ברוח הקדש, ויודעים כי עצתו עצת השם שהיא טובה בעצם ובבירור. כי אין משפט האורים על תנאי כדרך הנבואות שישתנו [הדברים] בהשתנות המקבלים, כדרך שבארנו (להלן חדר יא, חלון ב). אבל כל מה שיגידו הן עצות מוחלטות, כן יקום וכן יהיה. ולכן נקראו "תומים", והענין נכבד מאד נבארם בספר "באר מים חיים" כשנדבר על שרש "תמם" בעז"ה. ועל כן דמה להן עצת אחיתופל שהיה מלא תבונה ודעת והיה עליו רוח עצה ממרומים והנשאל בו היה סומך על עצתו, כמו הנשאל בדבר אלהים, והבן.
"לא טובה העצה אשר יעץ אחיתופל בפעם הזאת" (שמואל ב יז, ז). ידוע כי אבשלום שאל פי אחיתופל שיגיד לו עצה מה יעשה, כמו שנאמר "ויאמר אבשלום אל אחיתופל, הבו לכם עצה מה נעשה" (שם טז, כ), ונתן לו עצה שיבחר י"ב אלף איש וירדוף אחרי דוד ויכה את המלך לבדו. וכאשר שאל פי חושי הערכי, אמר לו "לא טובה העצה אשר יעץ", אשר הגיד לשואלו בפעם הזאת.
"כזאת וכזאת יעץ אחיתופל את אבשלום" (שם יז, טו). מוסב על העצה שנתן אחיתופל מבחירת י"ב אלף איש ומבואר ממה שפירשנו.
"וכזאת וכזאת יעצתי אני" (שם יז, טו). היא עצת חושי שיאסוף אבשלום את כל ישראל ויפלו על דוד ועל מחנהו, כמבואר בכתוב. וגם חושי הוא נשאל מאבשלום, כמו שכתוב "ויאמר אבשלום קרא נא גם לחושי הארכי ונדעה מה בפיו גם הוא".
"כי יעצתי האסף יאסף עליך" (שם יז, יא). היא עצת חושי. וכבר אמרנו שנשאל על עצתו מאבשלום.
"כי ככה יעץ עליכם אחיתופל" (שם יז, כא). סִפְּרוּ לדוד העצה שהגיד אחיתופל לאבשלום, ומבואר ממה שאמרנו. והנה כל לשון "עצה" הנזכר אצל אחיתופל ודוד ואבשלום הם על הסכמות החלטיות אחר משפט השכל בעניני המלחמה ותחבולותיו ובהנהגת העם וסדור עניניהם במלחמות, ומסכימים כולם עם הכללים, שלא יתכן באחד מהם לשון "מחשבה", כמו שיבין הרואה בנקל.