Gan Naul, House III 5:10

והכתובים שנסמך ללשון "עצה" מלת "את" ואמרנו שענינו שמבקש דבר עצה והסכמה מזולתו ולשמוע מה ידבר, ועוד [ישמע] עצתו ויעשה כעצתו, אלו הן.

"וַיִוָעַץ המלך רחבעם את הזקנים" (מל"א יב, ו). פירוש. המלך היה נבוך בלבו מה יענה את העם הנקהלים עליו, ובקש לשמוע דבר עצה מפי הזקנים. ועל זה מעיד הכתוב שאמר "וַיִוָעַץ המלך את הזקנים", וכדרך הכלל שאמרנו (חלון א). ואם היו נותנים לו עצה בארח גאוה היה סומך על עצתם. וראיה, כי סמך על עצת הילדים חסרי-לב לפי שיעצוהו בגאות לב. ואעפ"י שאמר לזקנים "איך אתם נועצים?", כבר בארנו למעלה (חלון ד) ברום לבב דבר כן. אבל באמת בקש מהם הסכמה כדת מה יש לו לעשות.

"וַיִוָעַץ את הילדים" (שם ו, ח). פירוש. כשעזב במחשבתו עצת הזקנים, הלך אל הילדים לבקש מהם עצה. וגם אליהם אמר "מה אתם נועצים?" מטעם שבארנו (חלון ד) וראיה [לזה] שבקש עצתם שהרי סמך על דבריהם ועשה כן, כמו שנאמר "וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר" (שם ו, יד).

"וַיִוָעַץ המלך רחבעם את הזקנים" (דהי"ב י, ו). "וַיִוָעַץ את הילדים" (שם ו, ח). שתי המקראות כתובים בספר דברי הימים באותו הענין עצמו. והם דומים בפירושם לאותן הכתובים בספר מלכים.