והכתובים שנסמך בהן לשון "עצה" אל מלת "עם", ואמרנו שענינן ששתף זולתו עמו בעצה, והודיעו עצתו ומבקש לשמוע אם מסכים או לא. ולכן צריך הכתוב להודיע אם הסכימו עמו או לא. אלו הן.
"וַיִוָעַץ דוד עם שרי האלפים והמאות לכל נגיד" (דהי"א יג, א). פירוש. המלך דוד נועץ עצה טובה מנפשו, והוא להעלות ארון ה' מקרית יערים אל ציון. והגיד עצתו לכל קהל ישראל לשמוע אם יסכימו עמו בעצה אחת, שכן אמר "ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן יי' אלהים נפרצה וגו' וְנָסֵבָּה את ארון אלהינו אלינו" (דהי"א יג, ב-ג). כלומר אם עצתי טובה עליכם, גם תישר בעיני אלהים נעשה דבר זה. והודיע הכתוב כי ישרה עצתו בעיני כל הקהל שנאמר "ויאמרו כל הקהל לעשות כן, כי ישר הדבר בעיני כל העם" (יג, ד). והנה היתה העצה מלב דוד, והקהל הסכים עמו.
"וַיִוָעַץ עם שריו וגבוריו לסתום את מימי העינות אשר מחוץ לעיר ויעזרוהו" (דהי"ב לב, ג). פירוש. המלך חזקיהו נועץ עצה זו מנפשו, לסתום מימי המעינות אשר מחוץ לעיר. והיא עצת תחבולה בדרכי המלחמה, כמו שנזכר בכתוב שאמר "למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים" (לב, ד). והודיע עצתו לשריו וגבוריו לשמוע אם מסכימים עמו, כמו "וַיִוָעַץ דוד עם שרי האלפים" המבואר למעלה. ולא זכר הכתוב אם הסכימו לעצתו והיתה ישרה בעיניו רק אמר "ויעזרוהו", שהוא המעשה שעשו כעצתו שסתמו המעינות. ולפי הסברא לא הסכימו עמו, רק עשו כמצותו, כי "באשר דבר מלך שלטון מי יאמר לו מה תעשה?" (קהלת ח, ד). דוגמא למעשה פסח שני שעשו כעצתו ולא הודו לו כמבואר למעלה (סוף חלון י"ג). כי אם הסכימו עמו היה לו להזכירו כמו אצל דוד. גם קדמונינו ז"ל דנו כן,1פסחים נו ע"א ולכן מנו סתימת מי גיחון בתוך שלשה דברים שעשה חזקיה מדעתו ולא הודו לו. לא כדברי רד"ק ז"ל שכתב (לב, ל) "ואני תמה ממה שאמרו רז"ל 'סתם מי גיחון ולא הודו לו'. והנה כתיב למעלה 'ויועץ עם שריו וגבוריו לסתום מימי המעינות' ובכלל שריו חכמי ישראל עמו שכתוב שרי האלפים, והם היו החכמים והשופטים" ע"כ. וגם בזה שגג, כי הכתוב אומר וַיִוָעַץ להורות שהיתה עצת נפשו. ומלת "עם שריו" שהגיד להם עצתו לשמוע מה ידברו, ולא נזכר כי ישר הדבר בעיניהם, אלא "ויעזרוהו", כי הוצרכו לעָזְרוֹ כי הוא הנגיד. וכתב עוד "ובהגדה מצאתי סָתַם מי גיחון והסכימה דעתו לדעת המקום", ע"כ. ואני אומר שאין המדרשים סותרים זה את זה, כי הסכימה דעתו, ולא לדעת שריו וחכמיו, כי היה על חזקיה רוח אלהים, ובעצת ה' עשהו. כי הוא ב"ה עורר את לבו וְחִזְקוֹ לעשות כן, ולא ישר הדבר בארח חכמת השרים והזקנים, כי נדמה להם המעשה כמי שסר לבו מן ה' ובוטח על תחבולות. ודרכי ה' נשגבים מדעת האדם, כמו מארב עי,2יהושע ח, ט וכמו "אז תחרץ כי אז יצא יי' לפניך" (שמואל ב ה, כד), וכדומה להם. וכמו ראיה לדבר "והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון וגו' ויצלח חזקיהו בכל מעשהו" (דהי"ב לב, ל), הזכיר דבר זה לאות ולמופת, כי היה ה' אתו. וכל אשר הוא עושה ה' מצליח. הבן. ויותר מאלו לא מצינו לשון "עצה" בכתוב סמוך למלת "עם". ונשלמה הכונה שכִּוַנַּנוּ לבאר בחדר זה, לא חסרנו דבר, כי הצענו כל לשונות "עצה" הבנויין בנפעל בכתבי הקדש בחמשה המחלקות האלו.