"האין עוד חכמה בתימן? אבדה עצה מבנים" (ירמיה מט, ז). פירוש. כשראה הנביא בנבואה מפלת אדום העצומה, החל דבריו בשאלת "האין עוד חכמה" והיא על חכמת המלחמה וחבור כלי הקרב. וכבר בארנו זה בראיות חמורות בבית הראשון. ומלת "מבנים" הם בני עשו יושבי [המדינה] ועמהן הנשים והטף. מלת "אבדה" על מי שמאבד דבר שהיה לו. וכענין כי הגבורים הם ההולכים למלחמה. והחכמים נותנין עצות ליושבי [המדינה] מה יעשו אם לא יצליחו אנשיהם. על דרך משל שיאספו אל המבצרים, או שינוסו וימלטו את נפשם וכיוצא בזה. ולפי שראה כי תאבד אדום כל הגדולים והקטנים, שאל האין עוד חכמה בתימן לתת עצה כדרכי חכמתם לבנים ויושבי המדינה. או יש חכמה ונתנו עצה, והבנים אבדו העצה הטובה שנתנו להם חכמיהם ובגלל כן נפלו כולם. ואמר "נסרחה חכמתם", כלומר האמת כי לא נתנו עצה טובה, כי חכמת חכמיו נסרחה ונשחתה [בגזירת] אף ה'. ואמר "נוסו הפנו העמיקו לשבת יושבי דדן" (מט, ח) ומלת "נוסו" אינו אלא ציווי אבל הם הפנו והעמיקו לברוח, והחזיקו מקום שבתם שלא תשיגם יד אויב כמו שאמר רד"ק ז"ל שלא נוכל לפרש "הפנו" כמו "נוסו" ציווי כי לא יבא ציווי מבנין שלא נזכר שם פועלו. ומלת "העמיקו" גם היא איננה צווי, כמו שחשב רש"י, כי הה"א בסגול ואילו היה ציווי היה בפתח.1כתוב "הֶעְמִיקוּ" ולא כתוב "הַעֲמִיקוּ" ולפי דעתי כך הפירוש. הנביא מפרש דבריו איך נסרחה חכמתם. כי מן הראוי שבבוא השמועה שהם נוצחו במלחמה, שינוסו יושבי הערים שלא יפלו בחרב שונאיהם. והם עשו להיפך כי העמיקו לשבת יושבי דדן, והיא מערי אדום. אך מאת ה' היתה זאת כי נסרחה חכמתם, ועל זה אמר הטעם "כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו" (מט, ח) כלומר "באו ימי הפקודה, באו ימי הַשִׁלוּם" (הושע ט, ז), לשלם לו מדה במדה. ולפי שבטח על חכמתו ותבונתו גזרתי עליו שתסרח חכמתו ותסכל דעתו, ולכן אמר עליו כמתמיה "אם בוצרים באו לך לא ישאירו עוללות וגו' כי אני חשפתי את עשו וגו' שׁוּדַּד זרעו וְאֶחָיו ושכניו ואיננו" (ירמיה מט, י). וכמו שאמרנו שמלבד מפלתם במלחמה גם לא נשאר להם שריד מבניהם היושבים בערים. ומלת "עצה" הנזכר סתם הכונה עצה טובה למלט את נפשם.
ו"בנים" (מט, ז) כמשמעו וכמו שפרשנו וכן אמר המתרגם ז"ל. וזה לא כדברי רד"ק ז"ל שכתב שהוא בינוני מן הקל מענין תבונה כמו "בַּנְתָּה לְרֵעִי" (תהלים קלט, ב), ואין דבריו נכונים, כי לא יבנה לשון בינה ותבונה בקל לעולם. ופסוק "בנתה לרעי" אין לו חבר במקרא. והוא סמוך אל השם ובמקום זה לבדו יתכן בקל אצל השם ב"ה. ואצל האדם לא יתכן בשום פנים. וכללים גדולים ועמוקים אני צריך להודיעך טרם יתבאר ענין זה. והם כתובים בבית הג'.2כך כתב רבינו כאן בעת כתיבת חלק זה מכתביו. ונ"ל זה היה בטרם ראה שנסתעפו ח"א וח"ב של "גן נעול". וצירף אז דבריו כאן אל "הבית השלישי" המיועד חבי כמעט ותבוא אל חדריו, אז תדע כי כנים דברי. והנה בבית הראשון בארנו מקצת דברי הנבואה הזאת, ואתה קָרֵב דבר אל דבר ותראה הנכון, כי חדשות השמעתיך.
"כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה" (ירמיה מט, לא). כבר בארנוהו למעלה כי הוסיף מלת "עצה",3שהרי כבר הוזכר בתחילת הפסוק "יעץ" להורות שהסכים הסכמה טובה להשגת המבוקש, כי יעשה ויצליח, וגם זה עצה אחר משפט השכל בדרכי המלחמה כמבואר שם.