החדר התשיעי ובו י"ד חלונות יבאר בו כל לשון "מחשבה" המונח על ציור פנימי, וענינים שכליים ודמיונים שאין להם התלות עם דבר מעשה. וכולם הסמוכים אצל אדם כולם מחשבות טבעיות. כולם בנויין בקל. יביא כל הכתובים שהן נזכרים בהם ויפרש כולם כפי הכללים שהקדים.
הקדמנו לבאר היות לשון "מחשבה" נופל על ההארה הראשונה המתפשטת מאחד הציורים ברוח האדם, תהיה ההתפשטות מאיזו ציור שיהיה, בין טוב בין רע, בין אמת בין שקר, עניני חכמה מדע בינה והשכל וכל מלאכה. וכן מחשבת ציורי המדות, ומחשבות ציורי הכחות הפועלות בַּגְוִיָה וכיוצא. על כולם יונח בכתבי הקדש לשון "מחשבה". בין שיהיה באותו הענין דבר-מעשה במציאות, על דרך משל שחושב על כל דבר-מעשה, אעפ"י שהחושב אינו חפץ לעשות מעשה כפי המחשבה הזאת, בין שאין באותו הענין דבר-מעשה, על דרך משל שחושב על תבנית השמים והארץ וכיוצא, יפול על כולן לשון "מחשבה". ובהיות המחשבות נבדלים בבני אדם כהבדל הציורים המושלים בנפשם, וכל אחד מהן חושב מחשבות כפי טבע נפשו, על כן יבנו כלום בבנין הקל כמו שבארנו למעלה טעם כל דברי. ועתה אציגה פירוש כל הכתובים שנמצא בהם לשון "מחשבה" סמוך אצל אדם מעין זה.
"וַיִכָּתֵב ספר זכרון לפניו, ליראי יי' ולחושבי שמו" (מלאכי ג, טז). פירוש. יראי ה' הם החכמים, כי היראה יסוד לחכמה, ובארנוהו יפה בבית הראשון,1עיין הבית השני, חדר יג חלון ב והיראה יבוננה האדם בכח שכלו ובינתו, כדרך "אז תבין יראת יי'" (משלי ב, ה), כי בהתבונן האדם בגדולתו של יוצר בראשית ובמעשה גבורותיו, ידע כי השם ב"ה נשגב מדעת היצורים כולם; וילאו הלבבות לעמוד בסודו. גם מצותיו וחוקותיו שחקק לבני אדם הם נשגבים ונפלאים משִׂכְלָם ומבינתם. ויודעים שאם שהם נעלמים ממנו, הם חֻקים צדיקים ומשפטים ישרים, ולכן יעשו מצותיו ביראה ובאמונת הלב. ו"חושבי שמו" הם היודעים סוד השם הנכבד והנורא. וכבר בארנו למעלה (חלון יב) כי מלת "שֵׁם" הנחתו על כח נגלה המפרסם גדולת בעל הכח הנעלם ממנו, ובעבור הכח הנעלם יתואר בעל הכח בתאר מן התוארים. ולכן כשיָבין אחד ממנו מעשי ודרכי השם ב"ה גדולותיו וחסדיו, כן יקראהו בשם. ולא יוכל לעשות כן זולתו שלא ראה אור. גם בארנוהו בבית השני (חדר יב, חלון טו) בפירוש "גדול שמך בגבורה" (ירמיה י, ו). והנה כל שמותיו ית' מורים על מעשיו דרכיו ומנהגיו העליונים. על דרך משל אלהים דיין, אֵל גבור, שדי תקיף ומנצח, וכיוצא בזה. וכפי רוב מחשבת האדם במפעלות השם ובדרכיו ואורחותיו יוסיף לאהבו לכבדו ולהקדישו בקרבו. ובהיות מחשבות כאלו טבעיות באדם, אות היא שהוא מאנשי הטבע [הטוב] ושיצאו ציורי טבעו מן הכח אל הפועל, ומצמיחים בלבו מחשבות יקרות הללו, כי כל מחשבה יסודתה על ציור פנימי. ולכן אמר "והיו לי אמר יי' צבאות ליום אשר אני עושה סגולה, וחמלתי עליהם" (מלאכי ג, יז). כי החכמים והיודעים הם סגולת השם. ויוצא מזה כי לשון "מחשבה" הנזכר בפסוק זה נכתב על מחשבות מדעיות שאין להם התלות עם דבר מעשה. ואמר הנביא כי השם ב"ה משלם שכר טוב לבעלי המחשבות הטהורות, כמו שהוא משלם טוב ליראי ה' העושים המצווֹת והחֻקים. כי הצְפִיוֹת שצופה עין הלב [הטהור] בדרכי השם ב"ה יקר בעיני ה', נוסף על מעשה המצווֹת והתורות. ויאמר ראב"ע ז"ל "יראי ה' הם הצדיקים, ולחושבי שמו הם חכמי לב יודעי סוד השם הנשגב והנורא"2שמא כוונת ראב"ע למה שהוא עצמו כתב על שמות ג, טו. עיין שם בביאורי הרב אשר וייזר, ב"תורת חיים", הוצ' מוסד הרב קוק ע"כ .ויפה דבר.