"מחשבותיהם מחשבות און" (ישעיה נט, ז). פירוש. הזכיר תחלה המעשים "מעשיהם מעשי און. ופעל חמס בכפיהם. רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם נקי" (נט, ו-ז). ואח"כ אומר שגם המחשבות הפנימיות שאין להם התלות עם דבר-מעשה הם מחשבות און, כי הם חושבים תהפוכות בדעות ובאמונות, כדרך "פרי מחשבותם" המבואר למעלה (חלון יב).
"יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו" (ישעיה נה, ז). פירוש. איש און יעזוב מחשבותיו שהוא חושב אותן ברצון. והן מחשבות הפוכות משקול הדעת בדעות ובאמונות, כמו "מחשבותיהם מחשבות און" (ישעיה נט, ז) המבואר בחלון זה. וקרוב לזה פירש רד"ק ז"ל. אבל רש"י ז"ל (פסוק ח) אמר "ויתפוש את מחשבותי לעשות הטוב בעיני" ע"כ. ולפי זה יהיה ענין מחשבות נתלות במעשה שיתבארו בבית זה. והראשון נכון.
"עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך" (ירמיה ד, יד). פירוש "מחשבות און" כמו השתים המבוארים בחלון זה. וכלומר מחשבות אונך קבועות בך ונאמנות בעיניך, ואינן מחשבות עוברות כדרך שבארנו למעלה בפסוק "תועבת יי' מחשבות רע", כי ציוריך רעים. ואם תשוב אל ה' ותסור מרע ותעשה לך לב חדש ורוח חדשה, ויתחזקו בלבך ציורי הדעת והצדק, אז לא יאריכו עוד בקרבך מחשבות אונך. כי אם יעברו על הלב רגע, תדע שהן מחשבות און והבל ותסירם מעל לבבך, ותחשוב ביראה ובחכמה. ולכן אמר תחלה "כבסי מרעה לבך ירושלים" (ד, יד), כלומר כבס וטהר לבבך מן הציורים הרעים המושלים בקרבו. ואחר זה אמר "עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך", כלומר יאריכו בקרבך בקביעות מחשבון און. כי מלת "תלין" היא מליצה נופלת על קיום הדבר ואורך-זמן עמידתו, וכן תרגמו יונתן ז"ל. גם רד"ק ז"ל פירש מלת "תלין": "תתמיד להיות בקרבך מחשבות עמל ואון".1כתב ספר "ראשית חכמה" (שער הקדושה, פסקא כ) "אם בא לו הרהור עבירה ודחה אותו מלבו, אינו נחשב לו לעון הרהור". וכן כתב "פלא יועץ", ערך מחשבה. ועיין "תניא" (לקוטי אמרים) תחילת פרק כז
"ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם באה" (ישעיה סו, יח). פירוש. אני ה' נודעו לי מעשיהם הרעים, גם מחשבותיהם הרעות שחשבו מחשבות און באמונות ובדעות הכל "כמוס עמדי חתום באוצרותי" (דברים לב, לד). ו"לי נקם וְשִׁלֵם" (דברים לב, לה). כי באה עת ומועד "לקבץ את כל הגוים והלשונות" (ישעיה סו, יח) לְהִפָּרַע מהן כנזכר בענין.
"לב חורש מחשבות און" (משלי ו, יח), כמו "מחשבותיהם מחשבות און" (ישעיה נט, ז).2שרבינו פירש לעיל בחלון זה ועוד יתבאר הפסוק הזה בבית זה בעז"ה.
"יי' יודע מחשבות אדם כי המה הבל" (תהלים צד, יא). פירוש. השם ב"ה היודע האמת, הוא יודע כי מחשבות האדם הם הבל. כלומר מה שחושבים בלבם באמונות ובדעות, ובכלל הענינים הנשגבים בדרכי השם ונפלאותיו שהן מחשבות הבל און ודמיון. כי מחשבותיהם צומחות מציורי אולתם ורשעה, כמו שהוזכר למעלה מזה דברי "האומרים לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב" (תהלים צד, ז). והם מחשבות און, וּקְרָאָם כסילים ובוערים.3תהלים צד, ח ולכן אמר "מחשבות אדם", כי אם אין הלב נשען על תורת ה' ודברי החכמים, והולך בדרכי אולתו יחשוב אולת. כי הוא אדם עפר ואפר, בעל התאוה והרשעה והן יסודי מחשבותיו, ועל כן הם הבל כפי האמת. ואין כן מחשבות צדיקים, שהן במשפט החכמה שקבלו, וכדרך "ונחמתי על עפר ואפר" (איוב מב, ו) ובארנוהו למעלה (חדר ח חלון יב). ובפירוש הראב"ע ז"ל כתוב "ה' שהדעת מאתו, ידע כי כל מחשבות האדם הבל, כי אין כח לו להוציא לאור תעלומה". ויפה דבר.