"ולמה חשבת כזאת על עם אלהים?" (שמואל ב יד, יג). פירוש. מאמר זה אמרה האשה החכמה התקועית אל המלך דוד, ואנחנו בארנו דברי התקועית על נכון בבית השני (חדר יא, חלון ו). ואמרנו כי האשה בקשה לבחון הציור המושל בלב המלך בנדון כזה, ובתחבולתה אמרה כי היא יְרֵאָה מן השופטים שיהרגו את בנה או יתנו רשות לגואלי הדם להמיתו, לשמוע מה יענה המלך. וכשענה המלך בשבועה שיציל בנה מיד הבית דין, התברר לה כי המלך חושב כי השופטים יכולים לדונו ולהמיתו במשפט. וזה אות כי בלב המלך מושל ציור כזה. כי לולי כן היה עונה מה לך לירוא מעם אנשי החכמה? הם לא יעשו אתו רעה, כי בדין התורה אין עליו משפט מות. ועל זה תמהה האשה ואמרה "ולמה חשבת כזאת על עם האלהים?", כדרך "הזאת חשבת למשפט?" שבארנוהו למעלה (בחלון ב). וגם זה1מלת "חשבת" בקל בעבור היותו תופס במחשבה זאת ברצון לבו, והיא מחשבת ההמון אשר לא ידעו משפט התורה. ואמרה עוד "וּמִדַּבֵּר המלך הדבר הזה כְּאָשֵׁם לבלתי השיב המלך את נדחוֹ" (יד, יג), כלומר אחר שדברת בפיך והוצאת שם שמים על דבר זה, התברר לי כי אתה חושב כן באמת, והיא בעיניך מחשבת משפט. ובאמת עליך אשמה, כי היא מחשבה רעה וצמחה בלבך מן הציור המושל בך מענין אבשלום ואמנון. ועבירה גוררת עבירה שגם בנדון זה של בני אתה חושב כן. ומלבד זה אתה חושב וחושב כן על עם האלהים השופטים הצדיקים שגם הם חושבים כן, כי מִטֶבַע לב האדם שהמחשבה הישרה בעיניו יאמין כי כן חושבים כל ישרי לב. והבן. ויתר הדברים כתובים בבית השני.
"ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם" (זכריה ז, י). פירוש. מִטֶבַע ציורי לב האדם לנקום ולנטור כשיקרהו רעה מזולתו. וציור השנאה הנקימה והנטירה יולידו מחשבה הרעה, לזכור מה קרה לו וכיוצא. ועל זה אמר כי השם ב"ה חפץ מכם שאַל תחשבו בלבבכם על הרעה שקבלתם איש מאחיו, אבל תעשו לכם לב חדש ורוח חדשה לצייר מדת הסליחה והרחמים, ואז תחשבו מחשבות של סליחה ותעבירו זכרון הרעה מלבבכם. ולכן אמר "אל תחשבו" בקל, שאַל יחשבו ברצון להרחיב בלבד מחשבות הללו שהן מחשבות טבעיות לאשר לא לָמדו דרך ה'. ורד"ק ז"ל פירש "אל תחשבו איש רעת אחיו בלבבכם. אפילו המחשבה אסורה, כל שכן המעשה. ועוד שהמחשבה מביאה לידי מעשה, ואפילו לא יעשה מעשה אסור שנאמר (ויקרא יט, יז) 'לא תשנא את אחיך בלבבך'", ע"כ. ויפה דִבֶּר, כי הוא זדון מחשבות שאין אחריהן מעשה.