וכיון שנתבאר לענין הדין שאין כופין בשוטים בטענת גבורת אנשים אלא בבאה מחמת טענה א"כ לא צדקו דברי מהר"ר יוסף מורו של ר"ש כהן שהבאתי לעיל סי' י"ד מצד הדין. ואבוא להשיג על דבריו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ואף על פי שמהר"ר שלמה כהן בתשובת ספרו השלישי סי' מ"ד קלסיה לרביה וכתב וז"ל והנה ראיתי לרב הגדול מורי ורבי זלה"ה שכתב ופסק בפשיטות ותפס במושלם שכופין בשוטים להוציא כמו שיוכל המעיין לראות ומי שיעיין בדברי חכמתו יראה שבאו מצודקים במאזני השכל עם כל צדדי האמת והצדק מ"מ אפילו לגברא דכותיה לא חניפית.
מה שרוצה להוכיח מתחלה דהטור ס"ל דבגבורת אנשים כופין בשוטים צדקו דבריו בצד זולת צד. שודאי כדבריו כן הוא בזה דכוונת הטור הוא כן ודלא כמהר"ל ן' חביב בכוונת דברי הטור וכמו שכתבתי לעיל סי' י"ג אבל מ"מ אין מדברי הטור ראיה דאיהו אזיל לטעמיה דכתב דאיני זן ומפרנס נמי כופין בשוטים וכמש"ל סי' ט"ו וגבורת אנשים דמי לאיני זן ומפרנס וכדאיתא להדיא בתשובת הרא"ש כלל מ"ג דין י"ב שהבאתי לעיל סי' י"ב. אבל לפי מה שכתבתי למעלה סי' י"ח וסי' כ"ג דדעת התוס' והרא"ש והרי"ף ור"ח ובעל העטור ומהר"מ והמרדכי ורבינו ירוחם ושאר הרבה פוסקים דגם באיני זן ואיני מפרנס אין כופין בשוטים הוא הדין בגבורת אנשים. וכן הוכחתי לעיל סי' כ"ה מתשובות הרמב"ן ורשב"א. ועל כן נראה עיקר לדינא בזה כמהר"ל ן' חביב (וכ"כ בתשו' מהר"ר אליהו ן' חיים סימן ס"ג ע"ש).