ומ"ש מהר"ר יוסף ז"ל וכ"כ ר"י בעל התוס' ז"ל בתשו' כו' עד הרי דסברת ר"י ורי"ף דנאמנת וכופין כו' כבר כתבתי בסמוך בסי' ל"ח דדעת ר"י דאין כופין וא"כ מ"ש ר"י בכאן כופין היינו היכא דהדין דכופין והיינו בבאה מחמת טענה וכמ"ש לעיל. וגם מה שנראה מדברי מוהר"ר יוסף ז"ל שהכל בו כ"כ בשם הרי"ף ליתא שהרי כתב עכ"ל הר"ף ואיך יכתוב הרי"ף כך פי' ר"י והלא הרי"ף היה זמן רב קודם ר"י אלא הוא הר"ף דהיינו הר"ר פרץ ודברי הר"ף ממש ככתבם וכלשונם אלו שהביא בכל בו מבוארים בהגהת סמ"ק סי' קפ"ג שידוע שהגהת סמ"ק חברם הר"ר פרץ אי נמי לא נחית ר"י השתא דכופין בשוטים דלא איירי השתא מיניה אלא אם נאמנת אם לא ולשון כופין דנקט היינו במילי וכמ"ש לעיל לדעת הרשב"א ושאר מחברים ע"ש. ומ"ש מוהר"ר יוסף ז"ל וכ"כ הרא"ש בג' תשובות בכלל מ"ג דכופין כו'. כבר כתבתי לעיל דליתא דאין ראיה מכל הג' תשובות שבכלל מ"ג דבכלל מ"ג סי' ב' מיירי דוקא בבאה מחמת טענה ובסי' ד' נמי מיירי להדיא בשהתה י' שנים ובאה מחמת טענה ובסי' י"ב מוכח אדרבה מדבריו להפך וכמ"ש למעלה סי' כ"ג וכ"ד.
ומ"ש מוהר"ר יוסף ז"ל ודלא כמהר"ם אלשקר ז"ל שהביא תשובה אחת בשם הרא"ש דאין כופים ואותה תשובה לא ראינוה וסמינן לה כו'.
אומר אני שלא הוצרך לזה וטעה בזה כי אותה תשובה שהביא מהר"ם אלשקר היא נדפסת אות באות בתשו' הרא"ש החדשים שנדפסו בשנת שס"ז שמצאוה המדפיסים (בכלל מג בנספח לתשובה יב). ואפילו יהא כדברי מוהר"ר יוסף ז"ל דס"ל להרא"ש בטענת גבורת אנשים אין כופין לא תסמייה דמיירי התם לגמרי מענין אחר דהיינו בשהה עמה פחות מי' שנים דאף בבאה מחמת טענה אין כופין והתם מיירי שיש לו גבורת אנשים רק שלא ילדה ח' או ט' שנים והוא פשוט ומוסכם מכל הפוסקים שאין כופין בזה אפי' למ"ד דכל היכא דקתני יוציא כופין דהתם בשלא שהתה י' שנים אפי' יוציא לא אמרינן.
וגם מהר"ם אלשקר שם נראה שטעה בזה שנראה מדבריו שהביא תשובת הרא"ש זו לראיה בטענת גבורת אנשים דאין כופין אפילו באה מחמת טענה ועל כן פסק שם כן במעשה ששאלוהו. והא ודאי ליתא ויתבאר זה בארוכה בהשגתי שאכתוב לקמן סימן ס"ט על תשובת מהר"ם אלשקר.