1
ויש להקשות דבתשובת הרא"ש כלל מ"ג דין ב' כתב בטוענת שאין לו גבורת אנשים אחרי שאינה באה מחמת טענה דבעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה לית דין דלא מהימנא כו' אבל אם היתה באה מחמת טענה ושואלת גט ולא כתובה היתה נאמנת וכופין אותו להוציא כו'. ודוחק לומר דהרא"ש פליג אכל הני רבוותא דלעיל. ועוד שכתב בתשובה שם ותירוץ זה כתב ריצב"א בתשובה אחת וכתב שהוא עיקר ועשה מעשה על זה עכ"ל. הרי שראה תשובת ריצב"א ופסק כן ואיך יחלוק על תשובת ריצב"א בזה דא"צ לבוא מחמת טענה בלא טעם וגם לא יזכיר דעתו כלל.