הכותב ספר תורה ובא לא יגמור באמצע הדף כדרך שגומר בחומשין אלא מקצר ועולה פיר' מרחיב בין שיטה ושיטה עד שמגיע סוף הדף ואתינן לפרוקי כי קאמ' רב בחומשין ולא קם הדין פירוקא דהא אמ' רב יהושע בר אבה אמ' רב גדל אמ' רב לעיני כל יש' באמצע הדף באמצע שיטה הילכך הויא הא בריתא תיובתיה והילכתא כבריתא שצריך הסופר לכוין עד שכותב לעיני כל יש' בסוף הדף והא דפסק רבינו יהודאי לעניין שיכוון לעיני כל ישר' בסוף שיטה לא סבירא לי הכי דהא בהדיא איתמר רבנן אמרי אף באמצע שיטה איתמר רב אשי אמ' אמצע שיטה דוקא והילכתא באמצע שיטה דוקא וכיון דהכי פסקינן בגמ' באמצע שיטה דוקא צריך הסופר לכוין ולכתוב לעיני כל יש' באמצע שיטה דליכא פירכא על פסקא דגמ' ואני כתבתי בעניותי מאי דסבירא לי ובגמ' דבני מערבא מקשי קושיא על הא דתניא ספר שיש בו שלש טעיות בכל דף ודף ייתקן ארבע ייגנז והא תני ספר שיש בו שמונים וחמש טעיות כפרשת בנסע הארון יתקן וקורא בו פיר' מיכלל דיתר מחמש ושמונים ייגנז ומפרקי אר' שמי כן בספר גדול וכן בספר קטן פיר' ספר קטן לא ייגנזו אלא אם כן יהא בו ארבע בכל דף ודף וספר גדול ביתר מויהי בנסע הארון ויאמיר ספר גדול שהוא שלגויל יש בו תקנות הרבה ודקדוקן וספר קטן הינו קלף דקליש ולא צריך לדקדוקי ביה ולא בהיקפו ובמסכת מכות באלו הן הגולין איתמר ספר שתפרו בפשתן ר' יהודה ור' מאיר חד' אמ' כשר וחד' אמ' פסול למא דאמ' פסול דכ' למען תהיה תורת ייי בפיך ואיתקש כל התורה כולה לתפילין מה תפילין נתפרין בגידין אף כל לתופרן בגידין למאן דאמ' כשר לדבר המותר בפיך איתקוש ולא איתקוש ולהלכותין לתפילין אמ' רב חזינן להו תפילין דבי חביבי דתפירי בכיתנאן ואמ' מר רב פלטיוי ג' ז"ל כל מי שתופר יריעות של ספר תורה ושאר כתבי הקד"ש לא יתפור יריעה לחברתה מתחלתו ועד סופו אלא משייר שיעור גיליון משתי אצבעות למעלה ולמטה ותופר את האמצעין. . . אמר הל' למשה מסיני לתופרן בגידין של בהמה טהורה ונקרא בטיית. . . ולעניין שייור התפר גרסינן בפרק הקורא את חמג' למפרע אמ"ר אבא בריה דר' חייא בר אבא אמ' ר' יוחנן שיור התפר הלכה למשה מסיני ומאחו לה אמוחא לא אמרו אלא כדי שלא יגרע ובמערבא [תני] להא שמ' מגלה נקראת בר' בון ברי' י' דר' חייה בר בא [ר'] חייא בש' ר' יוחנן הלכה זה שהיא תופר צריך שישייר שלא יקרע אלא אם הלכה למה שלא יקרע ואם כדי שלא יקרע למה הלכה ופטורין ותניא מטילין במטלות מדובקין. . .