קטן פורח ר"ת פסק דקטן לבה"כ כשר בעשרה וכן לתפלה ודוקא לעשרה דברכת הזימון וכ"פ רשב"ם אבל לא לג' לזמן. ולא כמו שכתוב בב"ר דכל שכן לשלשה דתלמודא דידן עיקר. וכ"כ רב האי גאון דקטן עולה למנין ז' ואפי' מוטל בעריסה. ור"ח חולק עליו ולא מכח ההלכ' אלא לחומרא שלא להוציא שם ואפי' לדברי ר"ת המחמיר בזימון הוא דמחמיר אבל בסניף לעשרה לא פליג אדר"י בן לוי ורבינו יצחק כתב ראיתי ר"ת שלא רצה לעשות מעשה דקטן ואפי' חומש בידו להצרף לי' לברכת המזון ולתפלה אע"פ שבתשובתיו התיר להר"ר שלמה וגם אמר שלא מצא בשום מקום לעשות קטן סניף לעשרה ע"י חומש בידו רק בפרקי דר"א לענין עיבור השנה מזכיר ס"ת והכי איתא התם. מעברין בשלשה ר"א אומר בשבעה ואם נתמעטו מביאים ס"ת ואין מזכיר שם כלל שיהא קטן אוחז ס"ת בידו להצטרף אלא משמע לענין מילת' דהתם דמועיל ס"ת בלי קטן:
ור"י הוכיח מן הירושלמי דאין עושין קטן סניף לא לעשרה ולא לג' ולא לתפלה עד שיביא שתי שערות. וכן השיב הערוך בתשובותיו. וכ"כ ראבי"ה כיון שנחלקו בדבר גאוני עולם ראוי להחמיר בכולן מרדכי פ"ח דברכות ור"י בר' יהודה ז"ל עשה מעשה לצרף קטן לעשרה עם חומש להתפלל בעשרה. וכן בשאלות החלום ששאל החסיד הר"ר יעקב אם מותר לעשות סניף קטן שהגיע לחנוך כמו בן ט' וי' וי"א והשיב לו הקטנים עם הגדולים יוסף ה' עליכם ובב"ר אומר קטן וס"ת עושי' אותם סניף לעשרה. לא מיירי בקטן וס"ת בידו אלא קטן בפני עצמו ואפשר דוקא לענין בה"מ אבל לא לענין תפל' כמו שהוא בפי' אחר כן בב"ר. וכן במסכת סופרים אין קטן עולה לתפלה ולס"ת עד י"ג. וכן סובר ר"י ורבינו ישעיה ורב נטרונאי ז"ל. משה"ל: