1
ואם נזכר לומר ענינו קודם שעקר רגליו אומר אותו בלי חתימה. וי"א כיון שסיי' כבר שמנה עשרה ברכות יכול לאומרה בחתימה ואין כאן משום אין אדם קובע ברכה לעצמו ולא נהירא. ויש גאונים אומרים שאין לומר ענינו אלא במנחה שמא יאחזנו בולמוס. וכן נוהגין באשכנז ובספרד נוהגי' לאומרו שחרית ערבית ומנחה וכן נהג הרא"ש. כתב רב נתן שאין נוהגים לאומרו המתענה לומר י"ג מדות ואיני יודע מה חשש יש בדבר שאינו אלא כקורא בתורה ואינו נקרא דבר שבקדושה שאין לומר בעשרה אלא קדיש וברכו וקדוש'. ואני המחבר הארכתי למעלה בהלכות תפלה בדין זה: