פרש"י טעמא דחתיכת דג ובשר ויין ותכלת צריך ב' חותמות משום דדמיהן יקרים טרח ומזייף ולפי פי' זה אלו דוק' אבל הרשב"א תלה הטעם מפני שאסורין מן התורה וכתב הפקיד ביד ישמעאל החשוד או שולח על ידם בשר או חתיכת דג שאין בה סנפיר וכיוצא בהן מדברי' שאם החליפו במזיד יש בו אסו' מן התורה צריך לעשות חותם בתוך חותם ואם שלח או הפקיד בידם בחותם אחד אסו'. והמפקיד או השולח להם דבר שאסורו מדבריהם כמורייס ופת וגבינה שאפילו הוחלפו אין בו אלא אסור מדבריהם אפי' בחותם אחד מותר ור"ת כתב דוקא בישראל חשוד צריך ב' חותמות אבל ביד ישמעאל שרי בחותם אחד. ויש מפרשי' שאין חלוק בין ישמעאל לישראל אלא יש חלוק בין מפקיד לשולח דמפקיד שעתיד לחזור לחותמו ולראותו די בחותם אחד כי הוא ירא אבל בשולח ע"י שאינו עתיד לראות צריך שני חותמות לפיכך אם הודיע לחברו צורת החותם וגם אמר לישמעאל שהודיע לחברו צורת החותם די בחותם אחד וכן היא מסקנת הרא"ש ז"ל. טורי'. הרוקח פסק בשר ביד ישמעאל אפי' בחותם אחד כשר ולא חיישי' דמלא טרח ומזייף דהא רב פסק כר' אליעזר דאמר די בחותם אחד: