כתב בספ' המצות דגים קטנים שנתבשלו ונמצא בהם דג טמא יש אוסרים אפי' מכירו וזרקו ויש ס' לבטל אותו לפי כשמערה המים החמי' לפעמי' בסוף הערוי עם מעט מים ישאר דג הטמא עם עשרי' או שלשי' דגים ונאסרו המים וחוזרי' נוגעי' לתוך הדגי' ויש מתירין מפני שאותם הנשארים בטלי' ברוב תערובתן כי לא שייך לומר בריה לא בטלה אלא בבריה שנאסרה מחמת עצמה ולא שנאסרו מחמת בליעת אסור אח' ואין חוזרין ואוסרין השאר שבמחבת אע"פ שנוגעין בה המים לפי שאסור. הנבלע ואין אסורו מחמת עצמו אינו חזר ונבלע ביבש כי אם ע"י בשול וכ"כ רבינו ברוך. אמנם בצים שנתבשלו ונמצא באחד מהן אפרוח או דם אסור הכל דאין רגילין לבשל כל כך שיהיו עשרים או שלשים בצים שנאסרו בטלי' בתערובת ברוב של הית' לכן טוב להמתין עד שיצטננו קודם שיוצאים מן המים שאם רוצה למהר להוציאם ישים מים צוננים עמהם לצננם תחלה. אמנם א"צ להגעיל המחבת בשביל זה הספק דאמרינן אסורא ברובא איתא כן כתב רבינו שמשון סמ"ג: