כתב רש"י בהלכות פסח שלו הרוצה להפריש חלה מן העסה יברך להפריש תרומה ולא יאמר חלה כי פירוש חלה היא עוגה וחרר' ותרימו תרומה כתיב ותרומ' שמה ושורפה ואינו מאכילה לכהן טמא ואח"כ אם יש שם כהן מפריש כדי מתנה ההוגנת לו בלי ברכה שהרי נפטרה העסה בתרומה ראשונה שבה"ל בשם ה"ר יעקב כתב המפרי' חלה בי"ט האיך יעשה יפריש עוגה קטנה ויאפה אותה עם שאר עוגות ואחר אפיתן יצרף הכל בסל העוגה והתרומה ונראין כאלו הן מחוברין יחד והכלי מצרפין לחלה ומברך עליה ומצניעה עד חול המועד כמו שהיא אפיי' וישרפנה בח"ה וכ"כ ה"ר שמואל מפלייזא אבל לקרא לה שם קודם שתאפה לא לפי שמשקרא לה שם אסור לאפותה שאין שורפין קדשים בי"ט וריב"ש כתב דוקא בחלת הארץ דאסורה מדאורייתא אבל חלת ח"ל מותר לקרא לה שם תחלה אם יש בעיר כהן קטן שלא ראה קרי מימיו ובה"ג בשם רב כהן צדק כתב דאי ליכא כהן קטן מותר לכהן בעל קרי ע"י בטול ברוב כמו תרומת ח"ל וגם החלה מותר אם טבל לקריו ומטעם זה אין להתיר לאפותה דשמא צריך הערב שמש ולא יוכל לאוכלה עד הלילה שהוא חול וא"כ יעשה אפיה שלא לצורך יום טוב וכ"כ ר"י אלפס ז"ל דחלת ח"ל קורא לה שם ואופאה מיד לכתחילה ואכיל לה כהן קטן ואי ליכא כהן קטן עבדינן כר"א ולא יקרא לה שם עד שתאפ' ולכי נפיק י"ט שרפינן לה וכן הלכתא שבה"ל ובעל התרומה כתב הלש הרבה מצות אם הם קטנים שאין בהן שעור חלה יתנם בתיבה כדאמר ר"א והכלי מצרפן לחלה וכן יצטרך נגיע' עם צירוף כלי קודם הפרשה והבא לצרף את הפת לאחר אפיה כשלשו שלא כשיעור ומצרפו עם הכלי כדי להפריש חלה על זה כתב ה"ר אביגדור שצריך שלא יהא הפת יוצא מלמעלה מאוגני הכלי שמה שעולה ויוצא למעלה מאוגני הכלי אין מצטרף והר"מ כתב דוקא בדיעבד טוב לעשות כן לצרפו בכלי כשאר ימות השנה אבל לכתחלה לא דראשי' עריסותכם אמר רחמנא בעודה עסה אבל בפסח ובכל י"ט שמשקרא עליה שם אסור לטלטלו וגם שאין שורפין קדשים בי"ט הואיל ולא אפשר בענין אחר מותר שבה"ל: