1
על צדוק הדין אם יש לאומרו בראש חדש חנוכה ופורים. נחלקו בו חכמי גרמיי"זא אומרים אותו דרך הלוך. וחכמי מגנצא אין אומרים אותה אלא על אדם גדול. וכן השיב רבי' משולם ב"ר משה בודאי אדם גדול מספידין אותו בראש חדש ובחול המועד שיאמר עליו צדוק הדין. ורי"ץ גיאת כתב נהגו מימי קדם זקנים הראשונים שלא לומר צדוק הדין אחרי המת בר"ח חנוכה ופורים דלא עדיף צדוק הדין דהדיוט מדמשה רבינו דמסלקין לי' בשבת דחו"ה ובר"ח חנוכה שחל להיות בשבת דהללו ימי שמח' ננהו דכתיב וביום שמחתכם. ותלמידי רש"י כתבו משמו שאומרים צדוק הדין אפי' בחול המועד לה"ט. ובתשובת הגאונים אם הכל עוני' כאחד צדוק הדין מותר ודוקא לפני המת אבל לאחר קבורת המת אין אומרין. שבה"ל. כ' רבינו חננאל היושב בתענית חלום בר"ח ישב תענית לתעניתו. כמו בשבת מרדכי פ"ק דשבת: