אין להתענות בר"ה כלל. וכן השיב רב נחשון גאון וכן רש"י ז"ל שפירושו בפ' אמור מדברי תורה ומדברי קבלה ומן הברייתא דירושלמי ומן התלמוד והאריך הרבה במרדכי. ורב נטרונאי כתב ודאי ביום ראשון של ר"ה אי אפשר לישב בו בתענית משום דמדאורייתא הוא אבל בי"ט שני ובשבת אין בהם קושיא משום דעשרה יומי אלו משונין משאר כל ימות השנה לפיכך נהגו רבותי לישב בהן בתענית בין בחול בין בשבת. וכתב הרא"ש ודבריו תמוהין שאסר להתענות ביום ראשון של ר"ה והתיר להתענות בשבת בשני ימים של ר"ה ואנו רואין שיפה הוא שלא להתענות וכן בשבת תשובה לא ראינו שהתענה בו אדם וכ"כ הרי"ן גיאת שאין להתענות וכן נראה מן המדרש שהבאתי למעלה כי מי גוי גדול עד ואוכלים ושמחים בר"ה והכי איתא בירושלמי בהדיא מתריעין ולא מתענין ובתשובות הגאונים כתוב שיש להתענות בשני ימים של ר"ה וסומכין על האגדה דפסיקתא דסוכה שיש ספרים שכתוב בהם באין גדולי הדור מתענין בר"ה ומצאתי כתוב שיש מקומות שקבלה בידיהם שכל מי שרגיל להתענות בר"ה ומשנה רגילותו שהרגיל ואינו מתענה אינו משלי' שנתו ומנהג בני אשפי"רא לא נהגו להתענות ולעמוד קודם היום. ובשם רב יהודאי גאון שאסור להתענות בשני ימים של ר"ה וכ"כ רב סעדי' גאון וכן שבה"ל. בתשובת הגאונים נמצא שיש להתענות בר"ה מרדכי. והעולם נוהג שלא להתענות כלל ואני המחבר ראיתי בספר אגודה שקבלה שכל מי שמתענה פעם אחת תענית חלום בר"ה צריך שיתענה כל ימיו ואם לאו יסתכן מאחר שהראוהו פעם אחת הוא סימן רע: