ולענין זמן בליל י"ט שני על הקדוש וביום על השופר כתב רש"י בתשובה רבותי' אומרים שאין אומרים זמן אלא בליל ראשון דקדושה אחת היא וכחד יומא אריכתא הוא. אבל אני אומר שצ"ל זמן וכן נוהגים במקומינו ובכל מקום שעברתי ואין חלוק בין י"ט שני של ר"ה ושאר י"ט גליות אלא לענין ביצה ומחובר לאסור של זה בזה וכן הלכה וכ"כ רשב"ם בשם זקנו רש"י. וכן דעת בעל העטור והגאונים כתבו שאין לומר זמן בשני אלא בקדוש לא בשופר. וכתב הרא"ש וטוב שיקח אדם פרי חדש ויתננו לפניו ויברך שהחיינו ויהיה דעתו גם על הפרי ויוצא ידי ספק. וכן היה נוהג מהר"ם. ונ"ל שאם חל יום ראשון בשבת שיש לומר זמן ביום שני על שופר מאחר שלא תקעו ביום ראשון לה"ט. וכ"פ בעל שבה"ל ובתשובות הגאונים שצ"ל זמן בליל י"ט שני בקדוש ובשופר וכן השיב ה"ר משלם בר קלונימוס וכן כתב בעל הדברות והר"ר אביגדור כהן לא היה מברך אלא ביום ראשון וכן הר"ר יצחק בר יהודה הצרפתי וכן נמצא לגאונים ז"ל. שבה"ל. ואני המחבר כותב מנהג בעלי נ"ש מאשכנז שאומרים זמן בליל שני בקדוש ומהדרים להשיג פרי חדש או יין חדש ונותנים עיניהם בו בשעת הברכה של שהחיינו כמו דכתוב לעיל. אבל אם אין משיג פרי חדש אעפ"כ מברך זמן. ובשופר ביום שני אין מברכין זמן אלא א"כ חל י"ט ראשון בשבת אז מברכין זמן בלחש: