יש מפרשים דאין מפליגי' בספינה פחות מג' ימים קודם שבת משום אסור תחומין ולכן מתירין ההולך בספינה גדולה שמהלכת למעלה מעשרה לשון הטורים וכן כתב ר"ח ומשום הכי נהגו להפריש בים ור' ישעיה כתב דהאי מתניתין דאין מפליגין אליבא דבי' שמאי היא אבל ב"ה שרו והלכתא כוותיהו אפי' לא נכנס אלא עם השמש מותר. ועוד מצאתי כיון דשבת באויר מחיצות מבעוד יום יכול לחזור לביתו ולהכנס בה בשבת ולהפליג חוץ לתחום ולטלטל בכולה והוי לה כד' אמות. ואעפ"י שמותר להכנס בספינה מבעוד יום כדי להפליג למחר אסור לצאת ממנה אם הלכה חוץ לתחום וכן פי' ר"ת ורש"י ובדברי רשב"ם וה"ר נתן המכירי בשם רבו רבי' שלמה מצאתי שמותר להכנס בשבת בספינ' ולצאת חוץ לתחום ולטלטל בתוכ' כיון ששב' באויר מחיצו' מבעוד יום ועוד גדולה מזו כתבו דאפי' לא נכנסו מבעוד יום שמותר להפליג בשבת עצמו אך בזה לא נהירא לרבינו יצחק הזקן מייניפר"א. ורבינו יואל הקש' מפ"ק דשבת האמנם מצאתי דאין ראיה לסתור דברי רבותי. והר"ר אביגדור כתב הנכנס בספינ' מערב שבת אל יצא משחשיכה שאם יצא הימנה מחשיכה וירצה ליסע לא יכול עוד לחזור לתוכה דהוה ליה כיוצא לדעת חוץ לתחום וכן כתב גאון אחר משבולי הלקט. ורב אלפס כתב דטע' דאין מפליגין משום עונג שבת שכל ג' ימים הראשונים גופו משתבר ואין רוחו חוזרת עליו עד אחר ג' ימים ולכן מתירין בנהרות הנובעים שאינו מצטער ובה"ג כתב אם קנה שביתה בספינה מע"ש מותר להכנס בה אפי' בשבת ור"י אסר הכל אפי' בתוך התחום מפני שהוא שט על פני המים שהוא אסור לשון הטורים מצאתי בשם הר"ר ישעיה שהיה נכנס ועובר בשבת בעיר וני"זיאה באותן הספינות שעוברין משכונה לשכונה והיה אומר שהעובדי כוכבים המנהיגי' את הספינ' לעצמן הם מכונין ורבינו מאיר הקשה לו מרבן גמליאל שירד לנמל וכו' ובדברי הגאונים ז"ל שאם המחוז יבש שאין הספינה יכולה להתקרב ביבשה כדי שיעשו כבש מותר לירד במעבר היא ביצית קטנה שמעברת כמו בגשר. והר"ר אביגדור כתב שאין לכנס בדוגית קטנה אם היא שטה על פני המים וזזה ממקומה אך אם היא עומדת בארעא סמיכתא הוא. משבולי הלקט: