1
ראיתי כתוב בשם מהר"ם שמותר לקרות בכתב שהובא בשבת רק שאסור ליגע בו ואני תמה מאחר שאסר בו משום שהובא בשבילו למה מתיר לו לקרותו והלא קריאתו הוא הנאתו ור"ת אומר אחר שלא הובא לו יכול לקרותו הואיל ולא הובא בשבילו אי נמי אפילו מי שנשלח לו יכול לקרותו שהרי השולח שלחו בשבילו ולא בשביל שהוא שלוח אליו ע"כ. ומ"מ אני תמה האיך התיר הקריאה בשטר' הדיוטות ומצאתי כתוב מה שרגילין עתה לקרות הכתבי' שהובאו בשבת לפי שאינן יודעין למה הביאן ושמה יש בהן צורך ולא דמי לשטרי הדיוטות שאין בהן צורך ואינו טעם מספיק: