HaEmunot veHaDeot, [Treatise X] Moral Conduct; Thought and Belief 15

השנים עשר שער העבודה. ימצאו אנשים רבים שאומרים, כי הטוב במה שיתעסק בו ‏האדם בעולם הזה, עבודת אלהיו בלבד והוא שיצום ביום, ויקום בלילה לשבח ולהודות, ויניח כל ‏עסקי העולם כלם, כי אלהיו ימלא לו ספוקו ממזון ורפואה ושאר צרכיו. והנה אנחנו מוצאים בעבודה ‏תענוג גדול כמו שאמר (תהלים קמ"ז א') כי נעים נאוה תהלה, וששון ושמחה, כמו שאמר (שם ק' ב') ‏עבדו את יי' בשמחה. ומצפון אצל הבורא לעת הגמול, כמו שאמר (מלאכי ג' י"ז) וחמלתי עליהם ‏כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. אלה (ירחמך האלהים) כל מה שספרו בעבודת בוראנו אמת ‏וברור, וכל המדות לא יגיעוהו, כמ"ש (תהלים קמ"ה ג') גדול יי' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר, אך ‏מקום טעותם הוא ההתבודדות בה לבדה, ואמרם כי לא יתעסק האדם בזולתה. ואם לא יתעסק ‏במזון לא יתקיים הגוף, ואם לא יתעסק בפריה, לא תהיה העבודה כל עיקר. כי אם היו מסכימים על ‏זה אנשי דור מן הדורות כלם, וימותו אחר כן, היתה העבודה מתה עמהם; אבל העבודה לאבות ‏ולבנים ולבני בנים, כמ"ש (דברים ו' ב') למען תירא את יי' אלהיך לשמור את כל חקותיו ומצותיו ‏אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך. ואחר כן נגלה להם מה שנעלם מהם, כי העבודה היא בכל המצות ‏השכליות והשמעיות, כמ"ש (דברים י' י"ב) ועתה ישראל מה יי' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את יי' ‏אלהיך לשמור את מצות יי'. ואי זה דבר יקיים המתבודד ממצות המדות והשקלים כמ"ש (ויקרא י"ט ‏ל"ו) מאזני צדק אבני צדק וגו'? ואי זה דבר יקיים ממצות הדינין באמת ובמשפט, כאמרו לא תטה ‏משפט לא תכיר פנים (דברים ט"ז י"ט)? ואי זה דבר יקיים באסור והתר כאכילת הבשר והדומה ‏לזה, כאמרו (דברים ט"ז מ"ז) להבדיל בין הטמא ובין הטהור, ועוד להורות ביום הטמא וביום הטהור (דברים ‏י"ד נ"ו)? וכן בענין הזריעה והמעשר והצדקות והדומה להם. ואם תאמר ילמד כל זה ויורה בו ‏לאנשים אחרים ויעשוהו אם כן הם הם העובדים לא הוא, כי בהם נשלמה עבודת הבורא לא בו. אבל ‏מה שזכרו מהבטחון על הבורא בתקון הגוף ותקון המזון, הוא כמו שאמרו, אך נשאר להם דבר; ‏והוא ששמו ית' שם לכל דבר סבה ומנהג צריך שיבוקש מהפנים ההם. ואם הם אומרים אמת ‏שהבטחון כולל, יבטחו עליו בשער העבודה גם כן, שיגיעם אל גמולו בלא עבודה; ואם לא יכשר זה, ‏מפני ששם העבודה סבה לגמול, לא יהיה אפשר מבלי הקנין והנשואין וההשגחות, אשר שמם סבה ‏לתקון בני אדם. אלא שפעמים עושה הבורא קצת מאלה על דרך האות והמופת בלא עסק אדם; אבל ‏ישימהו מנהג שישנה הטבע אשר הטביע:‏ There are many people who say that it is good that a person busy himself in this world with divine service alone, fasting by day, arising at night to praise and thank, and he should leave behind all worldly affairs, for the Lord will fulfill his needs for nourishment, healing, and his other needs. Behold, we find great pleasure in divine service as it is said, “… it is pleasant to sing praise (to our Lord),” and joy and happiness like it is said, “serve G-d with happiness.” And (divine service is) stored with the Creator for future reward, like it is said, “And I will be compassionate to them like a man is compassionate toward his son who serves him.” These, may the Lord have compassion on you, all that they told you about the service of our Creator are true and clear, and all the characteristics will not reach Him (will not sufficiently describe Him), as it is said, “great is G-d and very praiseworthy and His greatness cannot be fathomed.” However, the place of their error is the isolation in it (divine service) exclusively, and their saying that a person should not occupy himself in anything else. If one does not occupy himself with nourishment, his body will not persist; and if he will not engage in fertility, there will be no divine service at all, for if everyone from some generation would agree to this and they all died, divine service would die with them. Rather, divine service is for the parents and children and grandchildren, like it is said, “that you may fear G-d your Lord, to keep all his statutes and his commandments, which I command you, and your son, and your son’s son, all the days of your life….”

And afterwards we should reveal to them that which was concealed from them, that divine service is in all the rational and non-rational commandments, as is said, “that you would fear G-d your Lord, to keep all His statutes and His commandments…” And what does one fulfill by alienating himself from the commandments of measures and weights, like it is written, “Just scales and just weights….”? And what matter does he fill from the commandments of judging with truth and justice, like it says, “Do not distort justice; do not show favoritism”? And what matter will he fulfill in the prohibited and forbidden such as eating regarding meat and the like, as they said, “To distinguish between the impure and the pure…,” and also “To instruct (about the law) of the day of becoming impure and of the day of becoming pure…” And so too about the matter of planting, and tithing, and charity, and the like. And if you reply that he will teach all this and instruct others in it and they will do it (the actual actions), if so then they are the ones performing divine service and not him, for through them service of the Creator was completed and not him.

But what they mentioned about trust in the Creator regarding care of the body and nourishment, this is as they said, but there remains for them a matter, and that is that the Creator emplaced for every matter a cause and a routine through which it should be pursued. And if they say (it is the) truth that trust (in the Creator) is all-encompassing (i.e. there is no need for practical endeavor), they should trust Him in the “gate” of divine service also, that reward will reach them without service (work). And if this should not be fitting because in this (heavenly reward) service is the cause of the reward, it should not be possible without business, and marriage, and management, which He set for people’s betterment. (If exertion is the cause for reward in the world-to-come, then exertion is also the cause for betterment in this world. (See the commentary Shveel HaEmunah.)) Although sometimes the Creator does some of these things by way of sign and wonder without the toil of man, but He will not set them as a routine to change nature that He stamped (on the world).