1
גמ׳ הואיל ונאמרה בהן יצירה כאדם כצ״ל:
2
שם וייצר לאפנויי נ"ב תמיהא לי טובא כיון דאין אדם דן גז"ש מעצמו כדאיתא בפרקא דלעיל (דף י״ט ע״ב) א״כ כי קבלה מרבו מאי צריך לאפנויי. ואי לא קבלה כי מופנה מאי הוי וכן הא דאמר לקמן כל גז"ש שאינה מופנה וכו׳ ובמופנה מצד אחד פליגי גם רי״ש ורבנן. מכלל דלא בעינן ג״ש קבלה מרבו דוקא. דא״כ לא שייך למימר משיבין ואין משיבין לעולם וכמדומה דלא דכ״ע היא דצריך לקבל ג״ש מרבו. וכן משמע לעיל התם בס״ב דר״מ סבר דלא בעיא קבלה מרבו. ומאן דבעי מופנה אה״נ דלא בעי קבלה: