1
גמ׳ שמואל מייחד להו ר״נ מחליף להו ר״ש מסר להו לערבי ואמר להו כצ"ל. נ"ב מייחד להו שיתעברו מהם ויולידו להם עבדים ושפחות ואין בזה חדוש דאפי׳ עבד עברי רבו מוסר לו שפחה כנענית. אלא קמ״ל דשמואל מייחד לעבדים ולשפחות טובא בהדי הדדי בערבוביא. ור"נ מחליף (אפשר דעביד הכי דילמא לא אעברי להו מהך ותתעבר מאידך) ולא קפיד. ור"ש מסר להו לערבי להשגיח עליהן שלא יברחו ואע״פ שערביים שטופים בזנות כדאיתא בקדושן (מ״ט ע״ב) עשרה קבין כו׳:
2
רש״י ד"ה מיחד להו וכו׳ ואינו מקפיד משום בושת כצ״ל:
3
ד״ה לערבי וכו' שפחותיו לערבי כצ״ל:
4
תוס' ד"ה אתי וכו' דיש ספרים דגרסי כצ״ל: