ואוקימנא כר' יהודה וכי קאמר ר"י בנדבה בנדר לא קאמר והא קתני טוב מזה ומזה נודר ומקיים תני נודב ומקיים מאי שנא נודר דלא דילמא אתי בה לידי תקלה נדבה נמי לא דילמא אתי בה לידי תקלה ר' יהודה לטעמיה דתניא ר' יהודה אומר אדם מביא כבשתו לעזרה ומקדישה וסומך ידו עליה ושוחטה. ושמעינן מהא דלא איבעי ליה לכשר למינדר או לאישתבועי במידי אלא כדבעי למיעבד מידי או אפילו למיתן זוזא לעניא או אפילו לפדיון שבויים וכיוצא בהן אי איתיה לההוא מידי בידיה ליתן ליה מיד ואי לא לישתוק עד דהוי בידיה ויהיב ליה ומיהו אי מצוה דגופיה היא ומחייב בה ורמיא עליה כגון הא דאמרי' אשנה פרק זה אשנה מסכתא זו וקא אחיר נפשיה למיקם בה וקאחזי דמיאש מיניה שרי לי' למינדר עליה דמילחא לזרוזי נפשיה כדרב גידל וכ"ש היכא דרגיל ומשתלי ועבר אחת ממצות לא תעשה דתנן (א) נדרים סייג לפרישות וכן הדין בשבועות: גרסינן בפרק ארבעה נדרים אמר שמואל כל הנודר אף על פי שמקיים נקרא רשע א"ר אבהו מאי קרא וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא ואתיא חדלה חדלה כתיב הכא וכי תחדל לנדור וכתיב התם שם רשעים חדלו רוגז אמר רב יוסף אף אנן נמי תנינא כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה. וגרסינן נמי בפרק נערה א"ל רבא לרב נחמן חזי מר הדין מדרבנן דאתא ממערבא ואמר איזדקיקו ליה רבנן (א) לחבריה דרב הונא בר אבין ושרו ליה נדריה ואמרו ליה זיל ובעי רחמי על נפשך דחטית א"ל יאות דתני רב דימי אחוה דרב ספרא כל הנודר אע"פ שמקיימו נקרא חוטא אמר (ב) רב מאי קרא וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא הא לא חדלת איכא חטא. תניא לעולם אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות אל תהי רגיל אצל עם הארץ שסופך להאכילך טבלים אל תרבה שיחה עם האשה שסופך לבוא לידי ניאוף: ירושלמי. מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר איחר אדם את נדרו פנקסו הוא נפתח מעשה באחד שאמר הרי עלי עולה ושהה להביאה ושקעה ספינתו בים: