אכן את אשר הכרת לדעת, עליך להוכח ביסוד מוסד ולקבוע אותו בלבך להיות פנת יקרת חייך, גם להוקיר ולכבד את זאת בעצם שלמותו להיות פעולתו אתך בחיים, עד כי גם בחייך לא יהיה לך שום דבר נלוה ונחשב בעיניך יחד עם ממשלת ה׳, לצרפהו אל ה׳, להיות גם הוא לך לאלהים, לא יהיה לך אלהים אחרים משותף יחד ״עם ה׳ ובפני השגחתו השולטת בכל״; לא יהיה לך שום דבר, אשר תחשוב אותו לתומך חייך, למנהל רעיוניך, למכונן רגשותיך ומפקד צבא דבריך ופעולותיך, זולת ה׳ — אם תתבונן בשום מקום על יציר נברא העומד מתחת לממשלת ה׳, לחשוב תועה, כי עומד הנהו בשתוף עם ה׳, להיות גם הוא בעיניך כאלהים; אם תואל בדבר חוק הטבע ובכל חוק שתכיר לדעת אותו במציאות העולם, ואשר אמנם ממנו תראה רק את חכמת ה׳, ואתה תחת להציג בטבע את חוק הטבע, ובתולדות בני אדם את מנת גורלם תחת השגחת ה׳ ולהכניע אותם תחת ממשלתו, הנך משתף אותם להיות נלוים יחד עם ה׳, או תוציא איזה חלק ממערכת שלטון ה׳ ותחת ה׳ תאמר עליו, כי הוא זה ״מקרה והזדמן״; אם תתנכר אל הבחירה החפשית שלך, שהיא אמנם מתנה נתונה לך מאהבת ה׳, ובהתבוננך ברוח הבהמה אשר בך, ותחת לחשוב, כי הוא זה כח נתון לך מה׳, ולהכיר, כי אמנם אתה בעצמך תוכל למשול בו, ואתה הוא המושל עליו, תדמה כי הוא זה רוח כביר ממך, או יצר הרע, העומד ברשות עצמו ושלטונו עליך, ואתה לא תמשול בו — או תשכח, כי הנך כלך כליל תלוי רק ברצון ה׳, ותאמין, כי אתה ״שלך״ ואשר לך ״שלך״, ותעדה גאה וגאון ותתנשא לשים לבך כאלהים, אף בחיים החיצוניים, תחת לבנות ולכונן את חייך על ה׳ לבדו, הנך נשען גם על עשר ורכוש, על כחך ועוצם ידך, על דעתך ותבונתך וכדומה, אז הנך חוטא ופושע נגד תכן הלמוד הנזכר, הנך עובר על הלאו האיום והנורא: ״לא יהיה לך אלהים אחרים על פני״.