Horeb 13

ד: השקפתנו על התבל. (שלא לתור אחרי לב ועין).

ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם (במדבר ט״ו ל״ט).

בהשקפתכם על התבל, כן אמרו לנו חכמינו ז״ל, אל תלכו מבלעדי התורה, שהיא רק היא אור לנתיבתכם, לתור את התבל רק אחרי חזיונות השכל הנוסד על החושים¹אנחנו נעריך בזה השקפתנו עפ״י הנוסח במסכת ברכות י״ב ב׳ ובספרי, (דעת מינים, הרהור עבירה, הרהור עכו״ם), אשר על פיהו הוראת המלה ״לבב״ איננה כהוראת המלה ״יצר״ רק במובן כל רעיון האדם הפנימי וכאשר יורה השם ״לבב״ על ״נפש ורוח״ כמוי ״חכם לבב״, לכן כנראה הנוסח ״ששה״ הוא העיקר (מצות ציצית, יציאת מצרים, עול מצות, דעת מינים, הרהור עבירה, הרהור עכו״ם) ולא ״חמשה״ — אמנם בילקוט ששם בחוב, אחרי לבבכם — ״הרהור עבירה״, ״אחיי עיניכם — ״הרהור עכו״ם״, כפי הנראה נמשך אחרי הנוסח ״חמשה״ המאוחר, אך לפי הנוסח שלנו, אשר על פיהו מובן ״עין״ בהוראתה ״עין בשר״ — ״עין הגוף״ שעל ידה תצא פריקת עול התורה, יש לו סעד וסמך במצות ״ציצית״ בעצמה, אשר תצוה על העין לראות אותם ולזכור על ידם את התורה והדת, למען תכונן מבטה אל אל בשמים, ה׳ אלהיגו ושמירת התורה והמצוה.— ואחרי מראה עין בשר, למען לא יוביל ויביא אותך הראשון אל כהשבה ״(מינות)״ והשנית להנאה בהמית (זנות), ושניהם כאחד אל עבודת האלילים (ע״ז).