אמנם לא כן אם תשקוד למלאות תמיד את תכן הכתוב הנזכר במלוא מובנו — כי אז תחזיק במשפטך הטוב, אשר תחרוץ ודעתך הנאמנה על גבר עמיתך במעוזם, כל עוד לא נוכחת לדעת באותות ומופתים, כי עוד אין שום צד זכות עליו, וידעת אל נכון, כי אמנם חטא ופשע האיש ההוא, אמנם כן, לוא גם בעיניך ראית כי חטא האיש, ואם גם עדים נאמנים יעידו כי חטא ואשם — גם אז בזכרך, כי אתה אינך שופטהו! הלא עליך להתגדר באהבה ובצדק ובאהבתך וצדקתך זאת נגדו לפעול בנפשך כי האיש ההוא תמיד ימצא בך מליץ טוב בעדו — עד כי גם במעשהו הרע, אם רק באפשרי, תבקש אתה עבורו למצוא אפנים כאלה המלמדים בזכותו או המקילים מעליו את כובד עונו — ״הוו מתונים בדין״ ״הוי דן את כל האדם לכף זכות״ המה מאמרי האבות, למודי חכמינו ז״ל, שהמה דברי חכמים המבטיחים את החיים ואשרם; ולוא יהי כי ע״י ההפוך בזכות הונו אותך שבעתים, ואם גם רמו אותך שבעים ושבע פעמים, בחפצך להיות תמיד מליץ טוב, בכל זאת אל תנח ואל תרף ידך ולבך מהכלל הזה, בטרם תחרוץ משפטך, וזכור, כי אמנם טוב לך יותר לשפוט דין מאה אנשים לכף זכות ולפנים משורת הדין, מאשר תוציא על איש אחד משפט מעקל — הן לעולם לא תוכל לסלוח לך, אם הרעות אף לאיש אחד, לשפוט ולדין אותו לכף חובה אף ברעיונך.