Horeb 155

ביום ההוא עליך להביע אמר בפועל, בעוד מציאותך ותעודות חייך נתונות הנה לך רק באהבת ה׳, לכן כאשר חטאת לתכלית מציאותך ותטמא את חייך, הלא אבדת את ״הכח״ אל החיים, ״והזכות״ אל המציאות, ועליך להרגיש אז כי השפלת מאד וכלא הנך, ואז אם ברגש שפל־רוח ״ובטול היש״ כזה באמת ובתמים תבקש ותעתור לה׳, לתת לך מציאות ותקומה חדשה בחיים, יען כלתה גם נכספה נפשך באמת לחיות חיי צדק ומישרים בימים הבאים, ואם בחשכת שפלותך זאת תפנה אל על וצקון לחש, תהיה כל תפלה, כל תחנה ומוסר כליותיך, אשר תעתיר לה׳ לכפר ולסלוח לך על כל חטאתיך, ולתת לך מציאות וכח לחיי תם וישר, אז בטוח הנך, כי ה׳, אב הרחמים, כאב את בנו ירצך ויחנך; במאמר הבריאה ״יהי״ יקראך ה׳ אל מציאות חדשה ויאזרך מחדש בכח ואמץ אל חיי ישרים — יעביר את חטאתך, בהסירו ״מהעבר״ שלך את ״הקללה״ ויתן לך ״עתיד״ חדש מלא ״ברכת ה׳״ —