ה: רגש ערכנו עלינו.
ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים, כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם, אשר חלק ה׳ אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים: ואתכם לקח ה׳ ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים, להיות לו לעם נחלה כיום הזה (דברים ד׳ יט כ׳).
אין תחבולה בטוחה להנצל על ידה מאלהיות היצורים, כמו ההשגה הרמה והרגש הנעלה מערכנו עלינו עפ״י הידיעה הנאמנה וההכרה הפנימית מדבר התעודה של עצמותנו — אם תחשוב את עצמך, כי נולדת רק להנות או לסבול, אמנם כן, אז עליך לכרוע ברך לפני כל יצור בעל כח מרומם, אשר תחזה בו, כי הנהו משפיע עליך ומניע את גלגלי חייך; אולם אם תחוש ותרגיש את עצמך, כי במקום אשר נולדת, הנך גם כן ערוך ומסודר שמה מה׳, כי במקום ההוא, בחוג חייך, עם האמצעים הנתונים לך ובטפחות חלדך, הנך נצב למלאות את רצונו בעד חלק אחד מעולמו, — ולוא יחי גם תעודת ראש שבולת, גם רכשת לך הידיעה וההכרה הנאמנה, כי עם התחרות פעולתך הנך עומד בשורה אחת עם גדולי היצורים הפועלים פעולות רמות ונשגבות ונלוה אתה אליהם, יען כי בידיעה וההכרה הזאת, הנך מביט על היצורים, גם תוכח לדעת, כי אמנם שוים המה גם יחד, בעוד כלם כאחד ממלאים רק את תעודתם ומטרתם, אשר יעד אותן אליהן ה׳, כלם כאחד המה רק עבדי כסא כבודו — אף ׳אמנם בחיר ובכור היצורים הלא הוא האדם עפ״י תעודתו: למלאות רצון ה׳ בהכרה ובבחירה חפשית.