אמנם כן הוא גם בדבר הרעיון הגבוה מעל גבוה — ברעיון ״ה״. ולוא יהי, כי קנית אותו לא ע״י אותות השכל העיוני בלבד ומופתי משפטיו, אשר יחרוץ בעינים סגורות ובאזנים אטומות מול פני התבל ומלואה — לוא גם עיניך רואות את ה׳ בטבע, אזניך תשמענה את הוד קולו בתולדות בני אדם, לוא גם כתבי הקדש יביעו לך כמאז אמר מהליכות אל מלכך בקדש ודבר הופעת שכינת כבודו בדברי הימים וקורות הדורות — אבל אתה השגת את כל אלה רק בשכלך ושמרת זאת בזכרונך בלבד — כל עוד לא קבעת ברוחך, בנפשך ובלבבך, כי ה׳ אמנם ה׳ אלהיך הוא, כל עוד לא תחוש בכל עצמותך, כי אכן ה׳ אלהיך הנהו — כל עוד גם הרעיון המאד — נעלה הזה זקנה לו זכות אזרח רק בצוח ראשך בלבד — הנה גם רעיון כל הרעיונות הזה, גם הוא עודנו לא ישוה פרי לחיים. ולוא גם תשוה לנגד עיניך את העולם כלו, כי הנהו היכל ה׳, מקדש מלך עליון המושל בכל וכל יכול, אבל לא תחוש בנפשך בכל מקום, אשר שמה תדרוך כף רגלך בהיכל הזה, כי גם הוא הנהו אדמת קדש לה׳— ואם גם תכיר לדעת בכל צבא יצורי הבריאה, כי הנה הנם מחנה כבד מחיל צבא משרתי אל, עבדי ה׳ כלמו — ואם גם תחוש, כי הנך יצור ה׳, אבל לא תרגיש בך ובעצמך, כי כמוהם כמוך עבד ה׳ הנך גם אתה, לוא גם נוכחת לדעת, כי תעודת ישראל היא מאד נעלה וכי במנת גורלו הנהר אמנם כלי מחזיק ברכה ביד ה׳ לחנוך האנושית — אבל את עצמך לא תחשוב, כי הנך כלך כליל בן־ ישראל, בת־ ישראל, הביטה וראה! הן אז הדעת שלך כלא נחשבה — מדעת כזאת לא יגמלו החיים ופרי לא ישוו למו.