כמו בכל דבר ישועה ורחמים, עת נבוא להודות יה על חסדו, חכמינו ז״ל בחכמה רבה סדרו, כי נברך על הכוס ישועות חסד ה׳ עמנו, כמו כן סדרו ותקנו בזכרון הנעלה הזה, הזכרון הראש והראשון מחסדי ה׳ יסוד מוסד למפעלות ה׳, אשר עשה לעמו בכל העתים ובכל הזמנים, כי נברך את גאולת ישראל על הכוס, ויען כי בענין הרם והנעלה הזה היו ארבעה פנים להתגלות ה׳ בפועל בעד עמו ישראל: א) מהעני והלחץ תוצאות =״והוצאתי״. — ב) ההצלה ממצב העבדות = ״והצלתי״. — ג) גאולת ה׳, עת אזלת יד ואין עזרתה מבלעדי ה׳ = ״וגאלתי״ ד) ובאחרונה בחירת ה׳ ולקיחת עמו לתכלית הלאום מאד נעלה = ״ולקחתי״.— האופן האחד והג׳ נוגעים להגוף וליחוסי הגוף, ב׳ וד׳ נוגעים אל הרוח ותעודת הרוח, א׳ וב׳ המה פדות והצלה, ג׳ וד׳ שלמות הקדושה, א׳ וב׳ מסירים את הרע, וג׳ וד׳ יתנו את ״הטוב׳, א׳ וב׳ מצילים את הגוף ואת הרוח, ג׳ וד׳ נותנים להגוף והרוח את תעודתם, כל אלה נקרא מפרש בכתובים (שמות ו׳ ו׳—ז׳), המה יכוננו את מעלת עם ישראל על ידי ״יציאת מצרים״, לכן למען הוקיר את ״ארבעת הפנים״ האלה סדרו חכמינו ז״ל בעד כל אחד כוס מיוחד (ארבע כוסות), עד כי בשתית כל כוס יין מלא, עליך לאשר ולקיים את רעיון כל דבר בשלמות, לעלה ולקלס, לפאר ולרומם את חסדי ה׳ לעם סגולתו.