1
הציצת בהיותם עשוים בכנפות הבגד להיות בתור מגן ומחסה עלינו מתעתועי החושים במגעם עם התבל ופעולות החיים, לכן זמן מצות הציצת הוא במשך העת שפעולות החיים שולטות ביחוד, הלא היא במשך עצם היום. לפני עלות השחר אל יברכו ברכת הציצת, וזמן ברכתם מעת שיוכלו להכיר ולהבדיל בין חוטי תכלת לחוטים לבנים (י״ח). התעטף בטלית מצויצת ואמור הברכה מעומד, אחרי נטילת ידים, בבקר השכם והעטפת הציצת דרושה להיות שתי כנפות מלפניך ושתים מאחריך (ח׳). עור חייב בציצת, יען כי יוכל למשש אותם והאות הזה יהיה לזכרון בעד חוש המשוש שלו.
2
הציצת והטלית, אף כי בעד עצמם אין להם קדושה עצמית, ויען כי השתמשו עמהם לשם מצוה ואם גם נפסלו, בכל זאת לא ינהגו בהם מנהג בזיון (כ״א).