השעה הנפלאה ההיא, השעה המיוחדה בכל משך זמני תולדות בני אדם, אשר בה הופיע ה׳ והתגלה בכבודו ובעצמו, ה׳ אשר בידו גורל לאומים, והפליא חסדו לעשות בה מעשה בראשית ובמאמרו ״יהי״ קרא עם לבדד אל מציאותו — הנה בה בשעה, אשר בה ברא ה׳ חיי לאום חדשים, הביא ה׳ מות ואבדון לראשית אונם של עם אחר, וישראל במבטו האחרון בצאתו ממצרים בפקודת ה׳ הממית ומחיה, ראה לפניו את עם הארץ את אדוניהם העריצים, אשר התגאו במעשה אנוש ותחבולותיו, ובזדון לבבם ובגאוה נמרצה הכניעו את החלשים להעבידם בפרך, כי בוכים המה למשפחותיהם; אימת מות נפלה עליהם, אימה חשכה, לראות את מחמדי עיניהם פגרים מתים. המצרים התאבלו אז על הבכורים, אשר מתו בליל שמורים זה, ליל בלהות להעריצים אשר לקחו מיד ה׳ את המכה העשירית, על אשר הקשו את לבבם ולא שמעו בקול ה׳, לשלח את עם ישראל מארצם.
Loading...
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור
