Horeb 295

אמנם כן יען מיציאת מצרים, שעת גאולתך, נוכחת לדעת גם למדת היטב, כי מות וכליון בעקב שרירות הלב וקשיות עורף, וכי אתה רק בחיי תום ומסירות נפשך בשלמות ביד ה׳ נעלית ונשאת, לכן תביע אמר גם כן ע״י המעשה בפועל: כי קנין לה׳ הוא כל הבן הנולד וכל קנין ורכוש בישראל, כי רק ה׳ נתן לך הזכות על הכל, ולכן רק רצונו יהיה לך לחוק ולא יעבור, איך להשתמש ולהנות מיצורי ״התבל״, ואת הרעיון הנזכר תחוה לדעת בפועל בזה, כי תקח את היקר לך מכל מיני הקנינים,

א) תקדשהו לה׳, הלא הוא תבדילו מרשותך ושמושך ותמסרהו אל המעלה, אשר נועד לה, למען תחזיק ותכלכל על ידו את ״כבוד ה׳״ בקרב עם ישראל כמו קדושת הכהנים.

ב) או להשתמש בזכות שלך, אחרי מעשה הקודם לזה, הלא הוא לפדות אותו ולהשיבו אליך ממעלת היחס שאליו הוא נמנה ע״י פדיון נפשו.

ג) או באחרונה, כי תבטל ותאפס את שמושך בו ע״י המות ובטול מציאותו.