ב) קנין אדמת ארץ ישראל.—
א) נגד ההכחשה בה׳, שהוא אדון הקנין הנתן לך: ״בכורים״, ״תרומה״, ״חלה״ — כל אלה יחזיקו ויכלכלו בקרבם את מושג המלה ״ראשית״ — המה ירימו את תבואת אדמתך בהבעת, אשר משאלת לבבך כבר נתנה לך, להבדילם מחוג שמושך והנאת עצמך, למען תחוה, כי מחזיק הנך כמעוז הרעיון הנעלה גם בעת ובזמן, אשר הקנין הנהו מוכן ונמצא בידך: כי ה׳ הוא הנותן את הברכה.
א. בכורים — אחרי אשר הפקדת בחיק האדמה את הזרע ונטעת עצי פרי ונשאת עיניך השמימה אל ה׳, כי ישלח את ברכתו ממעל לגדלם ולהביא פרי ברכה, והנה כאשר משאלת לבבך נמלאה, כי גדל גם גמל הפרי, אז תקח את הפרי הגדל בארץ ישראל ונשאת אותם אל עיר הקדש והמקדש וענית ואמרת: ״כמוני כאבותי, אשר השליכו יהבם על ה׳ ולא בטחו על חילם, כחם ועצם ידם, לכן כמוני כמוהם קבלתי מיד ה׳ את החופש וארץ ירושת נחלה״.
ב. תרומה ותרומת מעשר — מכל אלה, אשד האדמה תתן לאדם את הקנין להנאתו והנם עומדים לפניך צבורים בערמות. בטרם תאספם אל גרנך ויקבך, תקח חלק אחד מקנינך זה, תפרידו מהנאתך ושמושך ותבדילו לטוב ותקדש אותו לה׳, למען תוכיח בזה, כי ה׳ הוא אדון הארץ ורק על ידו לך הזכות על הארץ ועל פרי הארץ, גם הלוי מחויב להפריש כזאת ממתנת חלקו, בעוד הבדיל ה׳ את שבטו אליו, ולא נתן לו נחלה בקרב אחיו וחלקו בחיים הוא ״המעשר״.
ג. חלה — אבל גם אחרי כן, אחרי אשר יבול השדה נתלש מאדמת גדולו והנהו ברשות האדם בשלמות, גם אחרי אשר ע״י מעשה אנוש טחנו את הבר ויעשו קמח וילושו אותו בצק, להכין לחם למזון ומחיה בבית, בעת אשר פרי אדמתך זה מסור הנהו בשלמות אליך להשליט עליו את רצונך הפרטי וזכותך עליו, החובה והמצוה עליך בטרם תאפה אותו לחם, להפריש מראשית העריסה תנופה לה׳, למען תזכור בזה, כי לחם ביתך לקחת לך מהאדמה, אשר נתן ה׳ לעמך, בביתך, הלא הוא המקום, ששם תוכל ביותר לחטוא באלקיות עצמותך והבדלך מכלל אחיך לחשוב תועה על עצמך, כי הנך שליט על ביתך ומושל לבדך גם שונה ונבדל אתה מאחדות הכללי — תכיר אז לדעת: כי ביתך זה ובני ביתך המה אברי כללות עמך, וכי אשר עצמך יצא לך גם תלוי הנהו באשר האומה בכלל ובשניהם כאחד תראה רק מתנת ה׳ אלקי ישראל.
כל אלה יען, כי יסודתם ברעיון ובמושג איש ישראל, לכן מן התורה אין כל מדה וקצב להפרשתם, כי עם פרי אחד, גרעין אחד וחלק קטן מהבצק אשר תבדיל אותו משמושך והנאתך, בפקודת ה׳, גם בזה תחוה דעת: כי רק מיד ה׳ לבדו הזכות לך ״להנות״— לכן שלשה אלה הנזכרים לקוחים ומוסרים משמושך ונתנים לכהן, אשר יאכל אותם בטהרה, רק תרומת מעשר יש לה שעור קצוב הלא הוא החלק העשירי, ותרומת מעשר כנראה היא בעד הלוי כמו התרומה ומעשר ראשון בעד הישראל.