הנה חוק לישראל לא נתן לו לא ע״י איש ממוצע ולא ע״י הקיום של אותות ומופתים, הן כל ישראל בערך שנים והצי מילליאנען נפשות נקבצו ובאו אז מול הר חורב לשמוע בלי כל אמצעי את קול ה׳, עת אשר בהתרגשות הטבע החל לגלות את חקי החיים. — כל ישראל היו ברגע ההוא נביאים גם עלו בנבואה למדרגה היותר גבוהה, פנים אל פנים דבר ה׳ את דברי אלהים חיים לכל עם ישראל. המעשה בפועל הזה (טהאטזאכע), אשר מעצמו יסיר כל ספק קל באמתתו, הוא הערובה הנאמנה בעד התורה, כי לא ימיר אותה ה׳ ולא תתחלף לעולמי עד בכל הדורות ובכל העתים ובכל הזמנים. התחלת התגלות החוק על הר סיני תתן ערובתה גם על השלמת החוק, על שלמות כל התורה כלה, אשר שם משה עפ״י ה׳ — ויען כי התורה תביע אמר ותגיד ליעקב, כי נחתמה אז מבלי להוסיף עוד ומבלי לגרוע ממנה, וכי נתנה בעד כל העתים וכל הזמנים לדורי דורות, לכן רק מעשה בפועל כמו מעמד הר סיני ובתכונה כזאת כמוהו ומבלי אמצעי, רק ישר מה׳ לבדו, כפי אשר היה אז, גם במספר וסכום העדים כמספר הנצבים אז לשמוע בקול ה׳, ורק באופן כזה יוכלו להוסיף אף מלה אחת בתורה או לגרוע אותה ממנה או לבטלה חלילה —, אכן כל עוד יעמדו השמים על הארץ על מכונם, התורה תתקים לעד לעולם בקרב עדת בני ישראל — תורת ה׳ תמימה — בתור חוק לחיי ישראל.