לפי האמור למעלה (פרק ב׳ א׳) ברור הוא הדבר, כי רק אז תוכל לרכוש ולקחת לך איזה דבר, אשר היה שייך לזולתך, באופן אם האיש ההוא בטל את הזכות של עצמו מעל הקנין ההוא, הלא הוא, כי הסיר מהדבר את שמו הנקרא על הקנין, כי שלו הוא, עד כי הדבר ההוא ישוב, להיות קנין חפשי, אם בעדך או בעד כל האנשים (ממכר, מתנה, הפקר), אבל אם בטול הזכות הובטח לך מבעל הדבר, רק בעד הזמן העתיד ובאופן, אם איזה תנאי מהתנאים שלו, לא יהיה נמלא, ואשר אמנם מלוא התנאי הוא רק במחצה בידו ובמחצה בלתי תלוי הנהו בידו ובחפצו, אף נוכחת לדעת, כי בעל הדבר אמר כזאת, רק בקוותו, כי ע״י מלוא התנאי האחד אשר התנה אז, ישאר הדבר והחפץ בידו ובתור קנינו. — הלא אם כן באופן, אם סוף הדבר היה, כי התנאי שלו בלתי נמלא והדבר עבר על פי המדובר בתחלה להיות ״שלך״, בכל זאת לא פטר ולא סלק את עצמו בחופש ובשלמות מזכותו על הדבר והקנין, למען תוכל אתה לרכוש לך הדבר ההוא, ואם תקח לך את הדבר, אזי לגזילה תחשב. — העברת הקנין באופן כזה, נקראת בשם ״אסמכתא״ ומובנו ״להשען עצמו״, יען כי הקנין הובטח לך, רק במלאת אחד משני האופנים ובעל הדבר קוה גם נשען על זה, כי יצלח לו, אשר האופן השני יתקים לתועלתו ולא לתועלתך, וביחוד באופן כזה, אשר בטול הזכות של עצמו לא יכלכל בו שום מדה ממדת ׳הצדק והמשפט״, להעבירו ברשותך אם התנאי שלו לא יהיה נמלא, אם איננו ביחס למלאות לך איזה חסרון או תשלום הנזק — לפי דעת המרובים יתיחסו אל זה: ״הכסף אשר יזכו בשחוק התלוי בשכל או ע׳י התערבות (וועטטע) התלויה בכח, אף כי יש בזה הסכמה משותפת — אבל לא בשחוק התלוי במקרה, יען כי בשחוק התלוי רק במקרה, אזי הידיעה הקדומה מאפיסת הבטחון הנאמן, היא תכלכל בקרבה גם התבטלות הזכות של עצמו, יען כי בעל הדבר לא יוכל לעשות מצדו אף התחבולה הקלה שבקלות, להבטיח בזה את קנינו, אבל גם בזכיות משחקים כאלה אסרו חכמינו לקבל את הכסף מטעם ״סיג״, (בדבר השחוק בכלל ראה מערכת המצות פרק ד׳). כמו כן הדברים האסורים מדרבנן ונחשבים כגזילה הלא הוא, להחזיק שובך (טויבענשלאג) בקרבת שובכים אחרים, למען היונים הפורחות תביאינה עמהן יונים אחרות, גם לקחת את אשר עדנה לא בא בקנין וזכות האחר, אבל זה האחר כון וקוה, כי יבוא הדבר ברשותו להיות קנינו, כמו למשל: לקחת חיה, עוף או דגים ממצודה, אשר פרש אחר שאין לה בית קבול (ואם יש לה בית קבול אסור מן התורה) וכדומה, או עני המנקף בראש הזית זיתים של שכחה ונפלו לארץ, עד שלא נטלם בידו, אם בא אחר ונטלם, הרי זה גזל מדבריהם (ח״מ ש״ז ש״ע), לכן היה צדיק בכל קניניך וכל דבר, אשר בא לידך, גם ביחס רחוק, שלא בצדק ושלא ביושר, מנע ידך ממנו, ואל תגע בו, ובכלל מנע רגלך מארחות בוצע בצע אשר לא בצדק ולא במשפט.