שכירות הפועל, שכיר יום ועוד — אם שכרת פועלים לעבודתך או שכירי יום, עליך להתנהג עטהם ביחס זמן עבודתם, מזונם ושכירתם, הכל כפי החוק, המנהג או התנאי (של״א). כל חרטה וחזרה, אם רק גמרו ביניהם בדבור בלבד, ואם גם זאת תוכל להביא לך תועלת, היא ״חסרון אמנה״ (טריילאזיגקייט) (ר״ד של״ג), ואם יחס הענין המדובר כבר החל, גם החרטה והחזרה מצד אחד תסבב נזק לצד השני, אז אסור גם מן הדין, ואף אם קבלת עליך, לעבוד בלי גמול ותשלום, ומובן מאליו, כי רק אפני מחלה ואונסין יוצאים מהכלל הזה (של״ג). אם הנך שכיר בעבודת אחרים, אם בכח גופך או בכחות רוחך, החובה עליך, למלאות באמת ואמונה את העבודה שקבלת עליך לעבוד — כפי אשר יחובבו אותך החוק, המנהג או התנאי — אל תעבוד עבודה אחרת בתוך הזמן, אשר התחובבת בו, לעבוד איזה עבודה בעד אחרים. אם עליך מוטלת החובה, למלאות את תעודת עבודתך בכחות רוחך כמו בעסק ״מלמדות והוראה״ (אונטערריכט). — אל תסיר שנה מעיניך בעת הדרושה לזה, ואל תחסיר מזון מגופך, למען תוכל בצהלת רוח וברעיון זך, לעבוד עבודתך, ולמלאות באמונה את חובתך זאת (של״ג). אם עליך לעבוד עבודת הגוף, אל תעבוד עבודה בלילה, אם נכון הנך, להשכיר את עצמך ביום הבא, לעבוד אצל אחרים. אל תגרע ממך מזון, לכלכל נפשך, אף באופן, אם תחפוץ לקמץ ממך, למען תת את המזון לבני ביתך, כי בזה הלא תחליש ותרפה את כחות גופך ותפעל עולה לאלה, אשר התחובבת, לעבוד אותם בכתות גופך. ובכלל כל אחד מוזהר הנהו, בהיותו נמצא בשכירות לעבוד עבודה אצל רעהו, לבלי להפסיק את מלאכתו לפני הזמן ונועד, גם לאמץ את כל כחו, כפי יכלתו, לעבודתו, אשר התחובב לפעול ולעבוד (של״ד).