ב) קנין בלתי בעל חי הבא בתנועה (אש), קנין דומם המובא בתנועה ע״י כח חיצוני הלא הוא, רוח מצויה, אשר יוכלו לדעת מראש, כי אמנם כה יהי, ובתנועה הזאת, אמנם תסב איזה נזק, אזי מוטלת עליך כל האחריות לשלם ״נזק שלם״, בעד כל הדברים החפשים ובלתי מכוסים, אשר לא יוכלו להנצל מהדבר המזיק ההוא, הלא הוא בעד דברים בלתי בעלי חיים ובע״ח כפותים (געבונדענע), וזה חל עליך גם ברשות שלך, באופן אם לא היית נזהר בזה. ואם הדבר המזיק הובא לרשות אחרים ושם ע״י איזה כח הנמצא שמה התרחב והתפשט הלאה, אזי האחריות מוטלת עליך בעד אלה הדברים שנודעו, כי נמצאים המה שמה.
למשל: כדים, אבנים, סכינים וכדומה המונחים על הגג, אשר רוח מצויה תפילם על הרחוב ובהפלתם יסבבו נזק, להעומדים בחופש שמה, גם ברשות עצמו, אם הצית אש והחזקת אותה בבלי זהירות והיא התפרצה ושרפה קנין אחרים שעמד שמת בחופש, גם אש מובאה ברשות אחרים ושרפה כלי שדה ומחרישה, בית ומטלטלים.
אש — אשר לפי טבעה תעבור בכל מקום באויר וברוח מצויה, יש לה כפי כחה, בהיותה רגילה להתפשט, עוד תכונה מיוחדת, תכונת כלי נשק ביד האדם, ואם לא נמצאה איזה סבה, אשר הוא איננו יכול להיות חיב בזה, בהיות הדבר תלוי באחרים, למשל : גדר חומה חזקה העוצר בעד האש, אשר רק ע״י התרשלות בעל הגדר נפל תחתיו וכדומה, אז יש לה הדין של דומם המובא בתנועה, אשר אם לא הגין והחסה עליה היטב חייב הוא באחריות, ושאר הדינים ראה ח״מ תי״ח.