אבל את הברכה הגדולה והנעלה הזאת של הבורא, יהפוך אותה לקללה זה האיש, אשר תחת להיות ״נאמן בדבורו״ ולהביע לזולתו תכנית וציור נאמן, מאשר הכיר לדעת באמתת הדברים, גם להודיע איך השיג את צורתם ומה להם, אם יסבב את גבר עמיתו בכחש, ויציג לפניו חזיון שוא ושקר, ואשר בעוד על אמונתו בך יחיה, הלא יתגהג אחיך זה ככה עם אלה היצורים בציוריהם, אשר תארת לפניו, ובעוד נתעה הנהו ממך בשוא, לכן לא בצדק יתנהג עם הנמצאים מסביב לו, או ישלה את נפשו ויקוה מהם אחרת עפ״י ״דבור שקר״ שלך וירע לנפשו ואחריתו עדי אובד, קללה יביא זה האיש, אשר נגד הזכות היקרה מכל יקר, אשר נתן ה׳ לאחיו לקבל מידו — את ״הנאמנות״ והוא — השקרן — יגנוב וישדוד את ״האמת״ מרעהו, הוא יגנוב את לבבו — ארור הוא ״הדובר שקר״ ואל יחד בנאמני רוח! ויען כי הרכוש יקבל את ערכו עליו רק ע״י ״היכולת״ להיות ״האמצעי״ ״לחיים של צדק״ ובעוד השקרן יגנוב ממנו את התנאי הראשון של התנאי הראשון של הצדק — את ״האמת״ — ותחתה ינחיל לרעהו את ״השקר״ שהוא אבי העולה והרשע, אם כן השקרן גרוע ומסוכן יותר — ״מהגנב״, יען כי זה האחרון — הגנב — יקח וישלול ממנו ביחוד רק את ״האמצעי״ לחיים, אבל — ״השקרן — יגנוב מרעהו את האמצעי ״לחיים של צדק״, כי בהיות רעהו נתעה על ידו בשוא ושקר, הלא בנקל יעולל עלילות ברשע ויביא ״אסון״ — כי כמו קשר ה׳ את ״צדקת החיים״ אל ״האמת״, שהיא הדבר המאד נעלה, כמו כן קשר אליה גם את המתנה העומדת מתחת למדרגתה את ״אושר החיים״, — הן כפי אשר הכרת לדעת את הדברים, ככה הלא תתנהג עמהם, ובעוד ״השקרן״ יראם לך באופן אחר ומשונה מאשר הנם באמת, הלא ישדוד ממך את המשען והמשענה הנאמנים או יסבבך בכחש להשען על הבל וריק.
אבל כמו השקרן ישלול מרעהו בבלי אמצעי את הדבר היקר את ״האמת״ וע״י אמצעי את היקר מכל יקר את ״הצדק״, כן ימית בבלי אמצעי גם את עצמו ואת נפשו ברוח, יען כי ימח מלבו את חותם תכנית ה׳ את ״האמת״, אשר על פיה ברא ה׳ את האדם להיות אדם ואיש באנשים ביחוסו אל רעהו באמונה אמן.