Horeb 388

אולם על תכנית הציור החרותה בלב איש על דבר תכונת רעהו, שהיא תראה לו את תמונת אחיו, לא רק בכללותו, כי גם במה שנוגע אל עצמו ואל בשרו, בעוד על ידה יקנה לו ההכרה על אדות אחיו לדעת מה היה, הוה ויהיה לו ולכל אשר לו — על ההכרה הזאת תלוים לא רק חיי הפרט ואושר החיים, כי גם על תכנית הציור הזה תלוים המה אושר וברכה של ״הכלל״ — יען כי על זה תלוי ועומד הנהו גם מקור הברכה — ״השלום״ — הן אם ציורי התכנית הזאת ישאו בקרבם אהבה וחבה, אם התכונה של רעך לא תכלכל בקרבה שום נזק וסכנה בעד חוג עצמו, אז באופן הזה יתרועע איש עם רעהו באהבה ובאחוה, ובנפש חפצה יתן איש לרעהו מקום אתו, על אדמת ה׳, ובלב עלז יראה ויביט על אחיו, עת ישכיל ויצליח בחברתו, גם שמח הנהו בשמחתו ובהצלחתו — אז מבלי כל מפריע יחיה כל אחד על פי תעודתו, נושא ונשוא הנהו כל איש מגבר עמיתו, גם בחוג הגדול גם בחוג הקטן תתראה התכנית, שלמענה ברא ה׳ את העולם, הלא היא תכנית ההתפתחות של חיי הכלל מבלי מפריע — תמונת ״השלום״ —