ברח לך מקרבת ״הזנות״! הן אמנם שומרת נאמנה הפקדה עליך, לבל תכשל בה, הלא היא ״הבושה״. ה׳ בעצמו הפקיד אותה עליך, לשמור בקרבך את התום, את הטוהר והקדושה, וחלילה לך לגרש ממך את ״הבושה״ ולהדוף ממקומה את השומרת הנאמנה שלך הזאת, גם בל תכניע ובל תחליש אותה, עד כי לא תעצור עוד כח להרים את קול אזהרתה, בבואך בקרבת החוג הטמא של ״הזנות״ — עליך להיות חרד בעד עצמך ולפחוד מהעתיד שלך, כאשר תרגיש, כי כה השפלת, עד כי תוכל, לראות גם לשמוע דברי זמה ועגבים, ופניך עוד לא יחורו או לא יאדמו ״מבושה״, לכן חדל לך מבוא בחברת אנשים כאלה, אשר יתנו אהבים ופיהם מלא זמת עגבים ופניך יכסו בבושה וכלמה, המה ״רוצחי הבושה״.
ברח לך מקרבת הזמה! — כח הדמיון הוא ציר הזנות, הוא יצית ויבעיר אש — זרה, גם יטמא אותך בנקל — גם הדמיון הנהו ציר נאמן לשולחו — ואם לא תעצור את שליח הזנות הזה, אז תהיה בטח עבד נכנע תחת יד כחו וגבורתו — לכן חדל לך מכל דבר, אשר יעורר ויטמא את כח דמיונך — שמע לדברי תורת קדשך, ואם חפץ חיים אתה שמע בקולה — וחיה!! —
אל תביט, אל תשמע, אל תקרא ואל תחשוב בדבר כזה, אשר יעורר ויטמא את כח דמיונך, אשר יפנה לבך, להגות בדבר הטמא ההוא — תמונות עגבים, שיחות עגבים, ספור עגבים, הרהורי עגבים ותאוות עגבים המה יכרו קבר להתום וטהרת המדות, חדל לך מהם! אל תביט על מעשה הבעלי חיים עת יזדווגו יחד. אל תלך אחרי אשה ברחוב ואם לא תוכל למנוע מזה אל תשים לבך אליה. אל תשים עינך, להביט ולהתבונן בתאות לבב על פני אשה, ועל שערותיה ואל תט אזנך בחמדת לבב, לשמוע בקול זמרתה. אל תחשוב ואל תחשוק הוד מראה אשה בלבך — אל תכונן מבטך, להתבונן הרבה על הבגד, אשר ידעת איזה אשה לבשה אותו. התרחק מכל הזדמנות מעוררת תאות בשר! איש ואשה זרה אל יתיחדו יחד ואל יתמהמהו במקום אחד ששם לא יבואו אנשים אחרים — איש ואשה אל ירבו שחוק ודברי לצון ואל ינהגו קלות ראש — גם בשחוק חטא הוא ללחוץ יד אשה, לקרוץ בעינים, לחבק ולנשק אותה — כל זאת מעורר עגבים ויביא לידי חטא ועון — חדל לך ממלחמת היצר! —
היפה בעדי אשה היא ״הענוה״ ״וטהרת המדות״ את זאת עליה להראות גם במלבושה ובמהלכה — אבל לא רק בגלל התיפות והתהדר, למשוך עיני גבר על חמדת תארה. מלבוש ענות חן תהי מגמת מלבושיה, בענוה יהי׳ מהלכה ומבט עיניה — נשים נשואות בל תגלינה את שערותיהן (אה״ע כ״א כ״ב).
לא זה הוא הטוב והיפה באמת, את אשר יאמר עליו הטעם והנמוס (מאדע) כי טוב ויפה הוא, עלם ועלמה! אם עצמותכם יקרה לכם מכל יקר, שמעו נא לקול הקריאה של התורה — חדלו לכם מכל דבר הבא בקרבת הזמה, ואם גם הטעם והנמוס יאמר עליו ״מקודש״, עליכם לדעת את אשר לפניכם, כי הדבר, אשר יחלל את תומתכם, אשר ישדוד מכם את הטהרה והקדושה, הוא לא יוכל בשום אופן להתקדש ולהטהר ע״י הטעם והנמוס. הבה! אל תשימו לב, לוא גם ירחיקו אתכם מחברת אנשים לא טהורים מזמת גלולים, ואל יפול לבבכם, אם גם ישחקו ילעגו לכם, הלא טוב טוב לכם להיות מרוחקים מחברה כזאת, מאשר ירחיק אתכם ה׳ מקרבתו הטהורה, הן טוב טוב לכם, לשאת ולסבול חרון אף של ״מושב לצים״, מאשר יקצוף ה׳ עליכם ועליהם יחד, כי מי יכפה זעמו של האל הקדוש, אשר קרא אתכם ואותם לקדושתו.