א: ללכת בדרכי ה׳.
אחרי ה׳ אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון (שם י״ג ה׳).
לא תלכון אחרי אלהים אחרים (שם ו׳ י״ד).
ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך, למען אמצא חן בעיניך וגו׳ — ויעבר ה׳ על פניו ויקרא: ה׳ ה׳ אל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד ואמת. נצר חסד לאלפים, נשא עון ופשע וחטאה וגו׳ (שמות ל״ג י״ג ושם ל״ד ו׳)
״משפט וחוק״ ילמדו אותך את מדת ״הצדק״, אולם ״המצוה״ תורך ותלמדך את תכונת ״האהבה״.— ״משפט וחוק״ יזהירו אותך לבל תהיה ״קללה״ בארץ, אבל ״המצוה״ תקראך להביא ״ברכה״ מסביב לך : משפט וחוק יאלפוך, לבל תשפל לעמוד מתחת מציאות אחיך בבריאה, גם להכנע ״בחופש ובבחירה״ תחת החוק, שהמה יעבדו אותו גם סרים למשמעתו ״בהכרח ובאונס״, והמצוה תורך ותראך, איך להתרומם אל ה׳ ממעל לאחיך בבריאה בפעולות ״האהבה״ — בעוד ״האהבה״ הלא היא פעולתך הרצויה, שהיא באה גם מבלי כל דרישה וזכות מצד אחיך היצורים, ואתה מטעם ״האהבה״ הנך מכשיר ומביא אותם לטובתם ולאשרם — והנה, כאשר חפץ ה׳ לקרוא אותך, איש ישראל, אל שלימותך היותר נעלה, הלא היא אל פעולת האהבה, ולתת לך משל חי וקים גם דוגמא, שהוא נצב וקים לעד, למען ממנו תראה וכן תעשה, ובידיעה גמורה, איך להשתלם ולהכשיר את עצמך אל מדת ״האהבה״, להיות לך אות, זכרון ומופת נאמן, אשר יזכירך תמיד, לצעוד הלאה בדרך השלימות — הלא לא הציג לך ה׳ למשל ולדוגמא שום איש באנשים, גם לא איש אלהי — להיות למשל ולמופת לך — יען גדלו, גודל אנוש, הלא איננו שלם לעולם בתכלית השליטות, מפני, כי ביחס מעלתו, הלא מוגבל הנהו עוד ״בזמן ובמקום״, אף נשאר הנהו תמיד רק איש פרטי לבדו, הן בחייו לא יוכל להתהוות תמיד בכל מקום, גם במותו, הלא יחדל מהיות עוד דוגמא ומשל חי בעד אחרים — רק ״ה׳ לבדו״ הופיע והתגלה בכבודו ובעצמו למשל ולדוגמא לד בפעולות ״האהבה״ ויאמר לך: ״והלכת בדרכיו״ — בדרכי ״האהבה״.