מה ה׳ ״רחום״ אף אתה היה ״רחום״! — כה׳, שהוא אוהב את כל יצוריו וממלא ומספיק להם את מחסורם ודי צרכם, יען כי יצוריו המה, יען כי בנים המה למקום וקרובים אליו, בהיותו אביהם, מחוללם ובוראם, כמו כן אהב גם אתה את כל ברואיו, בהיותם אחיך בבריאה, לכן היה מצר בצרותיהם ושמח בשמחותיהם, אהב אותם — ובכל כח וכח אשר יתן לך ה׳, התאמץ לפעול ולעשות בעד טובתם ואשרם, יען כי בני ה׳ אלהיך המה, יען כי אחים המה לך בבריאה.
מה הוא ״חנון״ אף אתה היה ״חנון״! הביטה וראה! ה׳ יעשה ויפעל הטוב גם עם שוכחי חובותיהם, גם עם כפויי הטובה, גם לאלה שהמה בלתי ראוים להנות מחסדו, הן אמנם רק יצורי הבריאה, שהמה עומדים מתחת למדרגת האדם ובאדם רק הילדים, רק המה, בהיותם תמימים וטהורים, המה ראוים להנות מרחמי ה׳ וחסדיו, אבל הגבר בצאתו מתקופת הילד ולמעלה — אנחנו כלנו — הן עלינו לחשוב, כי רק חסד וחנינה מה׳ מקבלים אנחנו מידו כל חלק וחלק ממציאותנו — לכן גם אתה בעת אשר יצור אחיך נדרש לעזרתך ולברכתך — עשה עמו טוב וחסד, ואל תביא חשבון מראש, אם על פי הנהגתו נגדך כדאי והגון הוא, לקבל ממך את החסד ההוא — אל תשאל מראש, אם מקבל הטובה הנהו בעל לב מתנה, אשר יזכור טובתך תמיד, גם ירחש לך תודה ויכיר היטב להחזיק לך טובה בגלל טובתך עמו.
מה הוא ״ארך אפים״ אף אתה היה ״ארך אפים״! שור נא! לוא העניש ה׳ תיכף בעד כל חטא ועון, מי גבר יחיה עוד בעולם? אבל ה׳ הוא ארך אפים, איננו חפץ במות הרשע ובענשו, רק בשובו מדרכו הרעה — וחי. ה׳ הוא ״ארך אפים״ וסובל ומעלים עין מחסרונות וחטאות האנשים, גם יתן להם ארכת זמן, להיטיב מפעלם ולשוב אליו בתשובה שלמה — ואתה יצור אדמה, חלש ורפה כח — אתה בעצמך הנך הלא מלא עון ובעל חסרונות רבים, ואתה אינך יכול לשאת ולסבול את חטאי אחיך וחסרונותיו? אפך יחרה בך ולבך יתגעש עד מהרה, אם רעך פעל לך איזה עולה. אתה בן אדם, למה לא תלמוד מה׳ אלהיך, להיות ״ארך אפים״ כמוהו?.
ה׳ הוא ״רב חסד״ ואהבתו אהבה רבה, לכן גם אתה חלילה לך לקמץ באהבתך — את ה׳ הנך רואה, מה רב חסדו ומה גדלה אהבתו, הן לכל אחד יביע וישפיע ה׳ ״שפע אהבה״, עד כי יפרח וינוב רק בחסד אהבתו — הנך רואה חסד ואהבה בכל, אהבה וחסד ימלא את כל חלל העולם, אף רואים אנחנו את האהבה, כי היא נמצאה בשפע רב וכמעט בפזרנות ובמדה גדושה מידו הרחבה, אף ה׳ בגלל חסדי האהבה שלו, לא ידרוש ממקבל החסד חובות ודרישות כאלה, שהמה כבדים עליו מנשוא ומלמלאות אותם. ה׳ יקדים שלום ואהבה לכל,, גם יתן מתנה לכל אחד מיצוריו. בעת אל מציאותו, גם את הזכות על אהבתו, אשר אם אך הוא לא ישתמש בה שלא כהוגן ולא יבעט בה, אז תתקיים אצלו לעד לעולם. — ואתה בן אדם, אתה, אשר ברכתך היותר גדולה היא ״האהבה״. אתה, אשר עליך לשמוח, כי תוכל לאהוב את הברואים ולברך אותם בחסד אהבתך, בידיעה ובהכרה, כי למעלה רמה ולתעודה גבוהה כזאת קראך ה׳. — אתה, הנך חפוץ תחפוץ לקמץ באהבתך ולמוד אותה באיפת רזון זעומה! אתה אינך חפוץ תחפוץ להיות ״ברכה״ באהבתך בכל אופן ובכל מקום שתוכל, אינך רוצה לתת תמיד מחדש את מתנת אהבתך, ולוא יהי, כי תפזר אהבה עשרת מונים ללא הועיל. — אתה אינך חפץ, לקדם את פני רעך באהבתך, גם רוצה אתה לקצוב מחיר גבוה חלף אהבתך, אף תדמה, כי אין אף אחד מאלף שיהיה ראוי והגון לחסד אהבתך — עד כי לאט לאט מעין אהבתך יסתם — ולבך ידל ויחרב — גם יהפך לאבן — מבלי ימצא עוד בלבך שום מקום בעד אהבת איזה יצור, או תהגה אהבה רק בעד אחדים מהם, בעד מעט מזער מאחיך בבריאה.
מה ה׳ ״אל אמת אל אמונה״, אף אתה היה ״איש אמת ונאמן רוח״ — ה, הלא ניצב הנהו כה לפניך באמתו ואמונתו מבלי שינוי וחילוף הנהו ניצב וקיים לעד, ואם גם דעות בני אדם נגדו ישתנו ויתחלפו — אבל ה, הלא הוא אבינו הנאמן וקיים לעד, הוא קרוב לאשר ידרשהו ולכל קוראיו באמת — לכל אחד נאמן הנהו להיות צור משגבו — וכל אחד ימצאהו כפי אשר יוכל וכפי אשר יאות לו לקבל ממנו את חסד אהבתו וטובו, לכן כמוהו כמוך גם אתה! היה נאמן בחייך, היה נאמן במעשיך, נגד התבל וחוג אחיך — התאים את פעולותיך עם אמרי אמת של ה׳ אלהיך. התאים אותן עם דעות לבבך והתאמץ להביאן בחוברת, להיות תואמות יחד — עד כי כל אחד, כאשר יבקש בך את אחיהו, את האדם, את ״צלם האלהים״, ימצא בך תמיד ״את אשר יבקש״!
מה ה׳ ״נוצר חסד לאלפים״, כן גם אתה זכור ושמור תמיד את הטוב והחסד שעשו לך אחרים ונצור אותו גם לדור נולד. היה מכיר טובה! הביטה וראה! הן את המעשה הטוב לא ישכח ה׳ לעולם וגם הדורות הבאים יאכלו את הפרי מהזרע אשר זרעו ונטעו אבותיהם, ואם כי המה הלא מלאו במעשיהם אלה רק את חובותיהם בלבד, ובכל זאת נוצר חסד ה, הנהו לאלפים, אף כי לאלפים (טויזענדפאך) גמל ה׳ ע״י הטוב אשר עשה לעושי הטוב, גם לאלפים ישא בקרבו המעשה הטוב את הגמול — לכן גם אתה, שמור בלבך ובזכרונך את הטוב והחסד אשר יעשו לך, היה מכיר טובה בכל אופן ובכל אשר תוכל, היה מחזיק טובה גם לנכדי מיטבך.
מה ה׳,״נשא עון ופשע וחטאה״ ומקבל באהבה את השב אליו בתשובה שלימה — כמו כן היה גם אתה נושא עון ופשע סולח ומוחל כל חטא ועון הנעשה לך, ואת השב ומתחרט קבל גם אתה ״באהבה״! הבה! שכח ואל תזכור את אשר עולל לך רעך, את אשר העוה נגדך — שים לבך, לדעת ולהבין, כי לא לך פעל עולה, כי אמנם אין לך הזכות והצדק גם לנקום ולנטור לו על זה, בעוד החוטא נגדך, הלא לה׳ חטא בדבר העולה אשר עשה לך, גם המעול הרבה לחטוא לה׳ יותר מאשר חטא לך — לכן לא תקום ולא תטור ושכח — למוד מאביך קנך, למחול ולסלוח — היה וחיה במידת הדין רק בנוגע אל עצמך — אבל היה מתון ונוח לסלוח בנוגע אל אחיך. סלח לעונות אחרים וגם לעונך יסלח לך ה׳ — סלח לו, כאשר יסלח אביך, מחל לו כאשר ימחול אביר! קבלהו כאביך וקרב אליך עוד הפעם את השב ומתחרט — חלילה לך למחול ולסלוח רק בפיך ובשפתיך ולבך בל עמך — שמח, כי פעלת בנפשך, עד כי תוכל למחול ולסלוח לו בלב שלם — ולשכוח — מחה והעבר מקרב לבך כל רושם נקמה ונטירה — הן האדם יופיע ״בצלם אלהים״ בכל פעולת אהבה שהיא, אבל עוד במעלה יותר גבוהה יופיע האדם באהבתו, עת ימחול ויסלח לכל חטא ועון בכוח ובטעם ״האהבה״ אשר תחבק בחיבה את המתנתם והמתחרט — ״באהבה״ שהיא תוכל לשכוח כל חטא ועון, אף תשכחהו כולו ותסיר אותו מן הלב.