מארבעה הכללים והיסודות האלה בדבר המסורה והקבלה שבעל פה השנים מהם בתנאים מיוחדים יוכלו לקבל איזה שנוי:
א) אם חכם גדול על פי הלמוד הדרישה והחקירה שלו בתורה ומטעם וכח המדות מהכללים המסורים לנו החליט איזה החלטה, אזי חכם אחר הדומה לו בחכמה, אם אך למד ברוח נאמן ובלב נכון, גם חקר ודרש בתורה ומטעם המדות והכללים הנזכרים אם ראה ומצא את עצמו מחויב להחליט החלטה אחרת נגד החלטת הראשון, כמו כן אם בית דין מאוחר מטעם הלמוד, החקירה והדרישה בתורה יחליט אחרת, מאשר החליט הבית דין הקודם לו וגם כן מטעם הלמוד, הדרישה והחקירה שלו בתורה, ובאופן כזה ״התנאים״ המאוחרים, שהמה כמו הקודמים קבלו את המסורה בעל פה, בחנו וחקרו את החלטות התנאים הקודמים להם עד חתימת המשנה ע״י רבי יהודה הנשיא (רבי) שהוא לקט וקבץ את כל המסורות הקודמות ויכתבם בספר ״המשנה״ וכן עשו האמוראים שאחרי המשנה, אשר נמסר להם באור המשנה בעל פה גם כן עד חתימת ה״גמרא״, ששם נקבצו ובאו כל באורי המשנה, והאמוראים האחרונים בקרו ובחנו את משפטי החלטות האמוראים הקודמים להם לפי כללי המשנה, ואחרי האמוראים, באו גם הגאונים אשר תעודתם היתה לבאר את הגמרא (מפרשים), גם אלה, שהשתדלו לקבץ את התוצאות ולהציב את סוף ההחלטות בעד המעשה (פוסקים) וגם האחרונים יבחנו את החלטות הראשונים, לפי כללי הגמרא, ואם אחרי החקירה והדרישה בלב נכון ימצאו, כי איזה דבר הוא נגד תכן הגמרא, אזי יוכלו באופנים ותנאים מיוחדים, לשנות איזה דבר מהחלטות הראשונים ולהציג תחתיהן את החלטותיהן, להיות החובה, למלאות אחריהם.
ב) את אשר קבעו הבית דין בתור ״תקנה״ ואשר הדבר ההוא התנהג בחיים אצל החלק הגדול מהאומה, אבל אם במהלך העתים והזמנים באו אלה המסבות והענינים, אשר הביאו את הבית דין הראשון לעשות התקנה לידי שנוי, אזי אם הבית דין המאוחר גדול מהבית דין הקודם ״בחכמה ובמנין״ אז יוכל לבטל את דברי הבית דין חברו (כנראה נדרש לזה גם ״חכמה״ גם ״מנין״, למען יוכל הבית דין בכח שתי המעלות האלה, להתרומם אל השקול הדעת הנאמן של המתקנים הראשונים, אף לעלות עליהם בחכמה ובמנין, למען בשקול הדעת גבוה ונשא מהראשון יוכלו להשיג ולהבין ביחוד, כי כל המסבות שהביאו את הבית דין הראשון לתקן את התקנה לא תשבנה עוד, במצאם, כי כבר עברו ובטלו מהחיים של הכלל, אף למען יוכלו להביט ולהתבונן היטב בזהירות רבה על כל התוצאות, אשר תוכלנה לצאת מבטול התקנה, יען כי בטול תקנה דורש חכמה יתירה מהחכמה שהיא דרושה לתקן את התקנה). אבל את אשר תקן איזה ״בית דין״, להבטיח את שמירת התורה, בתור ״סיג״, ונכנס להיות דבר מקובל ונהוג בחיי החלק היותר גדול של האומה, אזי לא יוכל הבית דין המאוחר, ולוא גם יהיה גדול מהראשון בחכמה ובמנין לבטל את זאת.