והנה אם כל יום ויום מימי השנה יקראך ה׳ אל החובה והמצוה, גם אל התשובה, לשוב אל החובה והמצוה אם עזבת אותן וחדלת מעשותן, אמנם נועד הנהו זמן מיוחד בשנה, להיות מסוגל ביותר לבחינת החיים החולפים, להכרת החטא ולהתודות עליו ולתקן את האפשרת לתקן, גם להשיג את החרטה והתשובה — והזמן הנועד לזה, הלא המה התשעה ימים, שהמה יוליכו וינהגו אותך אל ״יום הכפורים״, אל היום הקדוש והנורא, אשר בו ה׳ אלקינו נעתר לאבותינו, אחרי אשר חטאו בעגל במדבר וישובו אליו ויקבל את תשובתם ויכפר להם, ואת היום ההוא יעד להיות ״יום כפורים״, יום סליחה ומחילה גם בעד דורות עולם — ויום כפורים בעצמו הנהו היום של התשובה הכללית — לכן אחרי הימים, אחרי ימי ההכנה אל התשובה, אחרי אשר בהם בקרת ובחנת את חייך גם השתדלת להיטיב ולתקן מראש את אשר יכולת, הנה אז יבוא יום הכפורים, להיות בעצמו באמת יום קדוש לאדונינו ולנו, יום הנועד בעד הודוי והתשובה, הלא היא תשובה של חרטה גמורה ופרי יום ההוא הלא הנה ״סליחה״ ״וכפרה״, בעוד הוא ימחה את תוצאות החטא בחיים הפנימיים והחיצוניים, ויכפר כל עון, וממנו תצא לנו בעד החיים הפנימיים ״טהרה״, הלא היא, הכשרון הנאמן, מבלי כל מפריע, להיות ״סור מרע ועושה הטוב״, ואתה מני אז כאלו נולדת מחדש תוכל מאז והלאה, לחיות בחייך החדשים, חיים שיש בהם כל המעלות הראויות לאיש ישראל, לטוב לך כל הימים.
שש פעמים מסודרים המה הוידויים בעד יום הכפורים, להתודות על כל חטא ועון — בעת ההכנה וההזמנה לפני סעודה מפסקת, בערב, בבוקר, במוסף, במנחה ובנעילה, ולתפלה ולעבודת אלקים ביום ההוא תכלית אחת לכולמו, כי יראה לנו ה׳ את תכנית חיינו הנאמנים, ויעזור לנו, להכרת החטא ולהכרת עצמותנו ולפעול בקרבה חרטה ותשובה נאמנה — גם חטאים הנעשים מכבר אל יעלמו ואל ישכחו מלבך ובכל יום הכפורים דרושים המה, כי ישובו מחדש להזכר ולהפקד בזברונך.