אולם אוי לך נער! אם תדמה בלבך, כי רק הכסף והרכוש בלבד יספיקו לך, להיות אב נאמן בבית, אשר תכונן לך — אמנם הן באלה תוכל להכין לך מזון ומלבוש — אבל, האם רק באלה יכול תוכל לחנך ולרומם את את ביתך להיות ״בית נכון ונשא לה׳, לישראל ולהאנושית״? האם בכספך יכול תוכל לעשות זאת? האם בזה תשיג ידך לשכלל באמת את בנין עמך ובנין האנושית בקרב בניך הנולדים לך? האם תדע לכלכל ולהבין מזון גם בעד הנפש והרוח, ולהנחיל לבניך את ירושת הנחלה של עם ישראל? היכול תוכל למלאות בתום ואמונה את הדרישות הנאמנות, אשר ידרשו ממך ה׳, ישראל והאנושית? האם הבריאות, הנימוס, החריצות והשכל, האם רק המה הקנינים היותר גבוהים בלבד, אשר ידרשו, כי תרכוש אותם לך ולזרעך? האם אתה העלם אינך מרגיש בקרבך, כי במשכיות לבבך ישנו איזה ״רגש״, אשר ידרוש דבר גבוה ונשא מזה?
אוי לך נער, אם קול הזמן והטעם החדש יוליך אותך שולל, אם לא תכיר ולא תבין היטב את תעודתו הרוממה, אם מפני ההתחרות וההתאמצות, לרכוש לד נכסים חיצוניים, תתרפה ותתעצל לרכוש לך קנינים פנימיים, וביותר אוי ואבוי לך, ואוי לתקות האומה והאנושית, אשר הנך שייך לה, אם ע״י העסק והרדיפה אחרי השגת ההון והקנין, הנך מאבד את הדבר הנשא והגבוה, אשר היה עד כה עוד קדוש ויקר לך, עד כי בגלל בצע כסף הנקל לך, להשליך אחרי גוך את רוח ישראל וחובותיו ולבזות אותם בלבך. — הן אמנם חובה מוטלת עליך, עת תבנה לך בית, לנטוע נטעי נעמנים בכרם ה׳ צבאות ולחנך אותם להיות אישי ישראל! ואם אתה בעצמך חדלת מהיות עוד איש ישראל, איככה יכול תוכל לנטוע ולחנך את חיי איש־ישראל ורוחו!
לא זאת היא התעודה, עלם! ולא זה הוא חפץ ה׳ וכונתו בדבר תעודת איש ישראל שלך. — הבה! אסוף וקבץ לך נכסים חיצוניים, אבל על כולם עליך לאסוף ולרכוש לך נכסים פנימיים. רע ומר דרוש להיות לך היום, אשר בו תשקיף על מצבך ותראה, כי עשרת, מצאת הון ברכוש וקנין או בתחבולות חכמה, איך להשיג רכוש וקנין, אבל דל חלקך בחיים, עני ממעש הנך וחסר אוצרות רוח ישראל וחיי ישראל.